Page 245 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 245
ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם
(בבאל7רלפ/אאחלאושāתי2ת,-שתוחכ9מללבתקחהח:יקפלכתסא)בחק .حמש ًّ איقאווا.ידלחולדאגו أת�מתّوאًרומل;ןאתו:יהבהבע13רה/אבצייאוותרבבההרכקאקז:לאשכיסיילתלתיא,גלق:اאאאוًللלٸي,אًםיلהضצל(מאאמתו.ב.רס.גסביימורקתמינע"תלאלnأ�איيaמד,ً -יضרا"כ.,ב.לי.וללيיממقלيרًשنباלב;اللתבבيנ1ו/1יل)/ןא;,ג
בראשית ב:טז; ב/1ב בראשית ג:יז; ב/1ג בראשית לח:יג; נ:ד ,ה .בדוגמאות אלו
קאילא ,על פי צורתה ,מוסבת לזכר יחיד .אך קאילא משמשת בצורה קפואה זו של
הבינוני גם כשהיא מוסבה לריבוי או לנקבה ( :)§1.4.2ב/1א במדבר לב:כה; ב/1ד
שמות לו:ה (ריבוי); ב/1ג בראשית לח:כח; לט:יב ,יד ,יז ,יט (נקבה) .לאור שימוש
מאובן ומורחב זה מתקבל על הדעת שלפנינו שאילה מן הערבית הקלסית.
בעוד שהסיומת ־א לציון המושא הישיר נדירה מאוד ,כגון ב 3איוב כז:ד ' ַעולה
...רמיה' > גורא ...אירבא ,היא משמשת גם בהקשרים אחרים :ב/1ג בראשית לז:ט
'ואחד עשר כוכבים משתחוים לי' > וי"א כוכבא סאגידא לי .מעמדה של כוכבא
זככארקויזחטיידבהكوשك ًוبוاהאלח־ריساהج ًמداספאור
אקוזטיב לא ברור אם סאגידא אף היא הוא בטוח ,ואולם
שמא יש להבינ ּה
ב=נأ�יمאجيד ًٸם ساجد ًة כריבוי שאינו מציין
(רס"ג סא ׄגדין) .מעניין גם שם בראשית לז:י ' ֲהבוא נבוא' > א{ן} מגי [אן] נגי
نجيء .ʾa-majīʾ[ an] najīʾלפנינו שמירת התנוין בתוך יחידת נשימה אחת בביטוי
המורכב ממושא פנימי +אן (שנוספה כאן בין השיטין -כמילה נפרדת + )§1.8הפועל
הנוטה המצריך .־א לציון המושא הפנימי נמצא גם ב 3איוב כז:כב הרבא יהרוב " ָברוח
יברח" .בטקסט ב/7ב ,עיבוד פיוטי לעשרת הדיברות השופע צורות פסידו־קלסיות,
הסיומת ־א משמשת אף כקישוט ליצירת חרוזים סתם.
אך השוו את העובדה שבלהגים חדשים תוארי פועל מקוריים עשויים להסתיים ב -āואילו אלו 3
השאולים מהשפה הקלסית ב .-anאם כך ,אולי המבטא -anאפשרי גם כאן .לא מן הנמנע שחלק 4
מהמקרים משקפים העברה ממקור הכתוב באותיות ערביות.
לשמירת התנוין בהקשר תחבירי זה בלהגים בדוויים חדשים עיינו בלאו.Emergence 191/2 §5a ,
237
