Page 243 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 243
ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם
ב .ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם
שבעת הטקסטים המכונסים במדור זה של "תרגומים ופירושים" אינם אחידים וצירפנו
יחד חיבורים מכמה סוגים בעלי אופי שונה .בעוד שהגדרתו של "גלוסר" ברורה
למדיי ,לא ניסינו לתחום קו גבול שיטתי בין תרגומים לבין פירושים .זאת מכיוון
שבאופן מעשי אין ההבחנה בין השניים תמיד ברורה והגבולות מטושטשים (השוו
את המונח הערבי تفسير ,tafsīrשהוראתו הן "תרגום" ,הן "ביאור") .בין הטקסטים
המובאים להלן בסימון ב (= תרגומים ופירושים) נמצאים הן תרגומים טהורים ללא
שום תוספות (ב - 6תרגום שירות התורה) הן פירושים מובהקים (ב - 4פירוש לקהלת).
בין שני קטבים ברורים אלו נעים הטקסטים האחרים ,שהם תרגומי מקרא רצופים עם
תוספות פרשניות למיניהן .מיוחדים במינם הטקסטים ב/7א-ב ,שהם שני עיבודים
מחורזים של עשרת הדיברות.
לעתים התוספות הפרשניות הן הצעות תרגום חלופי למילים בודדות או הערות
קצרות כגון אלו שנידונו לעיל .§2.2.1בטקסט ב ,5תרגום לדניאל ,נמצאות הערות
מסוג זה בלבד ,כגון דניאל ה:יט 'הוו זאעין ודחלין מן קדמוהי' > כאנו יתקון ויכאפון
ויפזעון מן בינדיה יעני כאנו יתקו נאחיתוה; ה:כא 'ומן בני אנשא טריד ולבבה עם
חיותא שוי' > ואנוה טוריד מן בני אנסאן יעני טוריד מן אניס וגועיל קלבוה לובוה
מע אלחיואן; ה:כג 'ורברבניך' > וכיבארך יעני רוסאך; ה:ל 'כ ׂשדיא' > אלכסדני
אנבטי .כך גם המצב בתרגום התורה ב/1ד ,למשל שמות לה:יט 'את בגדי ה ׂשרד' >
איא תיאב אלושיי ויוקאל אלעושר; לו:יב 'בקצה היריעה' > פי אקצי אשוקה אי
אטרפהא .מקרים כגון אלו ספק אם הם תרגומים חלופיים או פירושים; עיינו להלן
במבוא לטקסט ב/1ד.
רוב התוספות שבטקסט ב ,2תרגום לספר משלי ,אף הן כגון אלה ,אך לעתים
ההערות מורחבות יותר ואינן מתייחסות למילה מסוימת בלבד ,אלא הן עוברות את
הגבול של תרגום חלופי סתם ונעשות פירושים ממש .כך אחרי התרגום הפשוט
של משלי י:ה המחבר מוסיף פירוש של תוכן הכתוב כולו ,המסביר שלפנינו משל
ונמשל ,וש־'קיץ' ו־'קציר' הם בחזקת העולם הזה והעולם הבא .בדומה לכך שני חצאי
1השוו לסקירה הכללית של בלאו והופקינס ,תרגומי מקרא .סוגי התרגומים שבגניזה (לרבות
רשימות מילים) תוארו על ידי פוליאק ,סוגי התרגומים.
235
