Page 238 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 238

‫רים ס ולגא ‬

     ‫”ה ַמאמצים“‬           ‫المجاهيد	‬                   ‫אלמגיהי 	ד‬     ‫	 ָה ֲע ָצ ִבי 	ם‬

         ‫”יגיעה“‬               ‫ك ّ	د‬                                  ‫	 [‪2‬‏‌] ְי ִגי ַע [קכח‪:‬ב]‬
        ‫”אשפתו“‬             ‫جعبت 	ه‬
         ‫”בפי ַנת“‬           ‫بُرك 	ن‬                   ‫	 ‏‪<	.8‬כ‌> ּ֯	ד‬
       ‫”כשתו ֵלי“‬           ‫كشتول	‬
‫” ֵה ֵצרו לי“ 		‬           ‫ض ّيقوني	‬                   ‫	 [‪1‬‏‌] ַאשׁ ְ� ָּפת ֹו [קכז‪:‬ה]	 געבתוה	‬

                                                       ‫	 ְּב ַיְר ְּכ ֵתי [קכח‪:‬ג]	 ברוכ	ן‬

                                                       ‫כשתול	‬         ‫	 ִּכשׁ ְ� ִתי ֵל	י‬

                                                       ‫	 {צרור} < ְצ ָרר ּו ִני	> דיק‌{ת}<ונ‌>	י‬

                                                                      ‫[קכט‪:‬א]‬

                                                                      ‫	 ַעל־‬

               ‫”על צ ּדי“‬    ‫على جنبي	‬                 ‫עלא גנבי	‬      ‫‪9‬‏‪ַּ <	.‬ג‌> ִּ֯בי [קכט‪:‬ג]	‬
                 ‫”חרשו“‬    ‫ألحورثجوا	ه‌ـ(ـهـ)‌ـم(?)	‬
                                                       ‫	 ָחְרשׁ� ּ	ו חרתו	‬
‫”לשטחיהם החרושים“ ‪ 41‬‬            ‫ق ّص	‬
                 ‫”קיצץ“‬          ‫نسـع	‬                 ‫לאוגהום	‬       ‫	 ְל ַמ ֲע ִני ָתם	‬
                  ‫”חבק“‬        ‫ويرت ّدوا	‬
                            ‫أ�إاللشذىليوف	راق	ءدم ً	ة‬  ‫	 ִק ֵּצץ [קכט‪:‬ד]	 קץ	‬
               ‫”וייסוגו“‬
             ‫”אל אחור“‬                                 ‫‌נ(‪[‌).‬ס]‌ 	ע‬  ‫	 ֲעב ֹו 	ת‬
     ‫”אשר לפני (כן)“ ‪ 42‬‬
            ‫”התייבש“ ‪ 42‬‬                               ‫‪ְ<	.10‬ו ִי‌> ּ ֹסג ּו [קכט‪:‬ה]	 ויר‌(ד)‌[ת‌]דו	‬

                                                       ‫אלא ורא	‬       ‫	 ָאח ֹו 	ר‬

                                                       ‫	 שׁ ֶ� ַּק ְד ַמת [קכט‪:‬ו]	 אלדי קדמת	‬

                                                       ‫אשל 	ף‬         ‫	 שׁ ָ� ַל 	ף‬

                                                                      ‫	 ְו ִח ְצנ ֹו [קכט‪:‬ז]‬

   ‫”וחוצנו“‬                ‫وحضن 	ه‬                     ‫<ו>‌ ֯חדנוה	‬   ‫	 ‪	.11‬‬
 ‫”מעמר“ ‪ 42‬‬                 ‫مع ّمر	‬
‫”מקשיבות“‬                  ‫ُمصغية	‬                     ‫מעמ 	ר‬         ‫	 ְמ ַע ֵּמר	‬
  ‫”ציפיתי“‬
  ‫” ְי ַי ֵחל“ ‪ 42‬‬         ‫اي أن� ُتمظ	لرت	‬            ‫	 ַקשׁ ּ ֻ�וב ֹות [קל‪:‬ב	] מוצגיה	‬

                                                       ‫אנתדר 	ת‬       ‫	 הֹ ָח ְל ִּתי [קל‪:‬ה]	‬

                                                       ‫יאמול	‬         ‫	 ַי ֵחיל [קל‪:‬ז]	‬

‫‪ 	419‬על وجه בהוראת ”שטח חרוש“ עיינו דלמן‪ ;Arbeit und Sitte ii 132 (wuǧh) ,‬בנשטדט‪,‬‬

‫)‪ .Sprachatlas von Syrien 175 (wiǧh, wišš), 176 (wičč‬השימוש בריבוי אולי מושפע מהכתיב‬
                                                                                       ‫’מענותם‘‪.‬‬

                                                      ‫‪ 	420‬או שמא = قدم ْت ” ָק ְד ָמה“?‬

‫‪ 4	 21‬בלאו‪ ,‬מילון ‪ 346‬והשוו גם בסל‪ ,‬מילים עבריות וארמיות ‪ ,100‬המביא ‪ šelf‬בהוראת ”אדמה קשה“‪.‬‬
                                    ‫‪ 	422‬לשורש ‪ ʿmr‬בערבית עיינו בלאו והופקינס‪.Aramaic 451 ,‬‬

‫‪ 4	 23‬נראה שהבין *’ ְי ַי ֵחל‘ כצורת עתיד של היסוד הדו־עיצורי ח”ל ולא כציווי; בלאו והופקינס‪ ,‬תהלים‬
                                                                                            ‫‪.272‬‬

                                                                          ‫‪230‬‬
   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243