Page 481 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 481

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג  ג ‬

‫כן שאלת מבנה החיבורים אולי הייתה מחוסרת חשיבות גדולה‪ .‬כמובן‪ ,‬אין זאת אלא‬
                                                                       ‫השערה בלבד‪.‬‬

‫לכאורה מצביעה בכיוון זה העובדה שחיבורנו נוטה לתרגם את מילת הערך‬
‫הנידונה תוך השמטת תרגומן של תחיליות דקדוקיות‪ ,‬מילות יחס וכו' (זאת בניגוד‬
‫בולט לשיטת הגלוסרים‪ ,‬המתרגמים את מילות הערך בשלמותן; עיינו ‪.)§2.2.3‬‬
‫כך בחיבור שלפנינו חסר תרגום מילות היחס במקרים כגון ‪' 1‬לאחשדפרניא'‪6 ,‬‬
‫'במקצעות'‪' 8 ,‬בילקוט'‪' 10 ,‬מזמרת'; ובדומה לכך אין תרגום לוי"ו החיבור ‪' 11‬ולוט'‪,‬‬
‫‪' 12-11‬ושקדים' (לעומת תרגומו ‪' 7‬ועב'‪' 9 ,‬ותמוגינו'‪' 12 ,‬ומכרכר'‪' 14 ,‬ורסן')‪ .‬אי־‬
‫תרגום חלקים מן הערכים אינו מצומצם לתחיליות מחוברות בעלות אות אחת בלבד‬
‫אלא חל גם על מילות תוכן עצמאיות‪ ,‬שהוראתן ברורה ולא הובאו אלא לשם זיהוי‬
‫הפסוקים‪' 1 :‬כביר (העזים)'‪' 7 ,‬ועב (על פניהם)'‪(' 14 ,‬כאשר) התעו'‪(' 15-14 ,‬ערס)‬
‫דוי'‪(' 15 ,‬כי איש) טמא שפתים'‪(' 16-15 ,‬כי) טמא (נזרו)'‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש שמילות‬
‫הזיהוי אף הן מתורגמות‪' 5 :‬אזי יתירה' > סיגאר באליג‪' 14 ,‬ורסן מתעה' > ורסן גאדיב‪,‬‬

                                                        ‫ואין זאת אלא חוסר עקיבות‪.‬‬
‫בהבאת הדוגמאות העבריות הקפיד אפוא המחבר לא לציין את המילה העיקרית‬
‫בלבד אלא לצטט את הפסוק במילות זיהוי באופן שיאפשר לקורא למצאו‪ ,‬שהרי‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬החיבור מביא גם שימושים נדירים‪ ,‬דבר שחייב זיהוי מדויק של היקרות‬
‫מסוימת מתוך היקרויות אחדות‪ .‬אך אחרי ש ִאפשר לקורא לזהות את הפסוק‪ ,‬הסתפק‬
‫בעל החיבור לרוב בתרגום מילת הערך בלבד‪ ,‬כי (אם השערתנו נכונה) עניינו של‬
‫הקורא היה לשנן את ההוראה של מילת הערך בפסוק הנידון‪ ,‬אך לא בתרגום הפסוק‬

                ‫כולו‪ ,‬שאותו ידע לתרגם לפי הנחתנו פרט למילה הנדירה הנידונה‪.‬‬

‫התרגומים החלופיים שכיחים ושמא יש לראות בכך קו קראי‪' 2 :‬סגניא' > אלמופתין‬
‫אלפוקהא‪' 7 ,‬זיקות' > שועאע שראר‪' 8 ,‬בילקוט' > אלמזוד אלמכלאה‪' 13 ,‬שרותיך' >‬
‫דראמיניך אסוארך‪ ,‬ובשורה ‪ 4‬נמצאת תוספת כזאת הפותחת ב־ויקאל "ויש אומרים"‪.‬‬
‫באשר לרמז אפשרי אחר למוצא קראי‪ ,‬עיינו בהערה לשורה ‪ ,6‬שבה הועלתה הסברה‬

‫שמא ׄכריטיאת = خريطيات‌(?) משקפת סדרת שיבושים של *حظائر‪ .‬אם אמנם הטקסט‬

‫התגלגל ממקור באותיות ערביות (ללא סימנים דיאקריטיים)‪ ,‬אולי הדבר מורה על‬
                                                                        ‫רקעו הקראי‪.‬‬

‫לפי שימושו של המחבר בארמית ייתכן שהחיבור התהווה בבבל; עיינו בהערות‬
                                      ‫ל־'חסין יה' ול־'כאשר התעו' בשורות ‪ 12‬ו־‪.14‬‬

‫‪473‬‬
   476   477   478   479   480   481   482   483   484   485   486