Page 481 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 481
ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ג
כן שאלת מבנה החיבורים אולי הייתה מחוסרת חשיבות גדולה .כמובן ,אין זאת אלא
השערה בלבד.
לכאורה מצביעה בכיוון זה העובדה שחיבורנו נוטה לתרגם את מילת הערך
הנידונה תוך השמטת תרגומן של תחיליות דקדוקיות ,מילות יחס וכו' (זאת בניגוד
בולט לשיטת הגלוסרים ,המתרגמים את מילות הערך בשלמותן; עיינו .)§2.2.3
כך בחיבור שלפנינו חסר תרגום מילות היחס במקרים כגון ' 1לאחשדפרניא'6 ,
'במקצעות'' 8 ,בילקוט'' 10 ,מזמרת'; ובדומה לכך אין תרגום לוי"ו החיבור ' 11ולוט',
' 12-11ושקדים' (לעומת תרגומו ' 7ועב'' 9 ,ותמוגינו'' 12 ,ומכרכר'' 14 ,ורסן') .אי־
תרגום חלקים מן הערכים אינו מצומצם לתחיליות מחוברות בעלות אות אחת בלבד
אלא חל גם על מילות תוכן עצמאיות ,שהוראתן ברורה ולא הובאו אלא לשם זיהוי
הפסוקים' 1 :כביר (העזים)'' 7 ,ועב (על פניהם)'(' 14 ,כאשר) התעו'(' 15-14 ,ערס)
דוי'(' 15 ,כי איש) טמא שפתים'(' 16-15 ,כי) טמא (נזרו)' .לעומת זאת ,יש שמילות
הזיהוי אף הן מתורגמות' 5 :אזי יתירה' > סיגאר באליג' 14 ,ורסן מתעה' > ורסן גאדיב,
ואין זאת אלא חוסר עקיבות.
בהבאת הדוגמאות העבריות הקפיד אפוא המחבר לא לציין את המילה העיקרית
בלבד אלא לצטט את הפסוק במילות זיהוי באופן שיאפשר לקורא למצאו ,שהרי,
כאמור ,החיבור מביא גם שימושים נדירים ,דבר שחייב זיהוי מדויק של היקרות
מסוימת מתוך היקרויות אחדות .אך אחרי ש ִאפשר לקורא לזהות את הפסוק ,הסתפק
בעל החיבור לרוב בתרגום מילת הערך בלבד ,כי (אם השערתנו נכונה) עניינו של
הקורא היה לשנן את ההוראה של מילת הערך בפסוק הנידון ,אך לא בתרגום הפסוק
כולו ,שאותו ידע לתרגם לפי הנחתנו פרט למילה הנדירה הנידונה.
התרגומים החלופיים שכיחים ושמא יש לראות בכך קו קראי' 2 :סגניא' > אלמופתין
אלפוקהא' 7 ,זיקות' > שועאע שראר' 8 ,בילקוט' > אלמזוד אלמכלאה' 13 ,שרותיך' >
דראמיניך אסוארך ,ובשורה 4נמצאת תוספת כזאת הפותחת ב־ויקאל "ויש אומרים".
באשר לרמז אפשרי אחר למוצא קראי ,עיינו בהערה לשורה ,6שבה הועלתה הסברה
שמא ׄכריטיאת = خريطيات(?) משקפת סדרת שיבושים של *حظائر .אם אמנם הטקסט
התגלגל ממקור באותיות ערביות (ללא סימנים דיאקריטיים) ,אולי הדבר מורה על
רקעו הקראי.
לפי שימושו של המחבר בארמית ייתכן שהחיבור התהווה בבבל; עיינו בהערות
ל־'חסין יה' ול־'כאשר התעו' בשורות 12ו־.14
473
