Page 482 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ג ‬

‫באאוירןוّدרהבסאנויםפגורהדנמקלור־דבدהה(דבב־גס‪1‬ישממחניזכ ֶ ּקםד)‪.‬הדיפ=אהمקוخר ّישدטםةייממיםט‪:‬לר‪6‬תת ׄכההרעהירעטךייקאהרעיתב(ת ׄרכיל=תציימخןנ)‪,‬וدק‪1‬דב‪1‬נתיקגנׄויצדקםו(לדׄ־צذט=(בדרגנضיש‪.),‬וקלכלךא)‬

‫לעתים רחוקות יותר גם תרגומה לערבית‪ ,‬כנראה מיד שנייה‪ 1 :‬מכ ֶ ּדה‪ 12 ,‬ו ְמהרויל‪,‬‬
‫‪ 16‬אלפאנִין‪.‬‬

‫בין הערך לתרגומו עשויה לבוא נקודה או (בשורות ‪ )16-14‬נקודתיים‪ ,‬אך יש‬
‫שלא נכתב דבר‪ .‬נמצא שימוש בנקודות מעל לאותיות כדי לציין קיצורים‪ ,‬מעין ‪4‬‬

‫ׄג ׄד ׄב = 'גדבריא'‪.‬‬

‫החיבור כתוב בשלב מאוחר של הכתיב הפונטי‪ .‬אין בו דוגמה של ד כציון ض‪/‬ظ‬

‫(ההיקרות היחידה של ض‪/‬ظ כתובה ב־ ׄצ‪ 11 :‬ק ׄצם = قضم) וכתיב תווית היידוע הוא‬

‫ב־אל בלבד‪ ,‬גם לפני אותיות השמש‪ 4 :‬אלסואס‪ ,‬וכנראה גם במילה המפוקפקת ‪6‬‬

‫אלתאג (אין דוגמאות נוספות)‪ .‬לעומת שתי תכונות אלו של הכתיב התקני‪ ,‬נשארו‬

‫לכתיב‬ ‫הבשפראוילנידטיגי‪:‬ם=‪2‬לِسאאجלاמرבעبטاِטلאיغרם‪,‬יק‪8‬שהלגו=הاסיلוبערطדا=ِרرق ُجةק‪,‬בسיאوעرלו‪,‬אתו‪14‬במצרגיאואןד=יהاב ُألתمנ=וراעءج‪,‬וا ِذת‪,4‬بאכולפיעחוודרש‪.‬הסד=בالר ُح ّאراופיس‪,‬יני‪5‬‬
‫סיגאר‬

‫‪474‬‬