Page 46 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 46

‫לפי הבשורה ליוחנן (ה‪ )9—1 ,‬שימשו הבריכות למרפא‪ ,‬והתפרסמו בכך שישו ריפא בבריכה משותק‪,‬‬
                                             ‫שהיה חשוך מרפא במשך שלושים ושמונה שנים‪:‬‬

‫“בירושלים על יד שער הצאן היתה בריכה שנקראה בית חסדא‪ ,‬וסביבה חמישה אולמות‪ .‬ובאלה‬
‫שכבו קהל רב של חולים‪ ,‬ועיוורים ופיסחים‪ ,‬והמה מייחלים לתנועת המים‪ .‬כי מלאך ירד במועדו‬
‫אל הבריכה וירעש את מימיה‪ ,‬והיה היורד ראשון לתוכה אחרי שהתגעשו המים‪ ,‬הוא נרפא מכל‬

                                                                           ‫מחלה שדבקה בו‪”.‬‬

‫התיאור שלפנינו מעיד שהיה במקום מכלול מבנים גדול שנועד לקלוט חולים רבים חשוכי מרפא‪.‬‬
‫על פי מסורת זו‪ ,‬ישו לא השתמש במים לצורך ריפוי החולה ולא נזקק לחזיונות‪ ,‬כמקובל בפולחן‬
‫אסקלפיוס; בכך הציג את עליונותו על פני הפולחן המקומי‪ .‬בימי הבית השני הותקנו בריכות בית‬
‫חסדא ליד שער הצאן (הפרובאטיקה)‪ ,‬ולצדן היו בריכות מרפא מוקפות בסטווים‪ .‬למקום נהרו חולים‬

                                            ‫ונכים‪ ,‬וכאן ריפא ישו את המשותק (יוחנן‪ ,‬ה‪.)18—1 ,‬‬

‫מימי איליה קפיטולינה (מאות שנייה ושלישית לסה”נ) נמצאו באתר שרידי מבנים הקשורים בבריכות‬
‫ובהובלת מים‪ .‬במקום נתגלו חלקי גוף מפוסלים (ווטיבים)‪ ,‬שמתרפאים הביאו למקום כמנחה‪ ,‬ובהם‬
‫רגל עשויה שיש הנושאת כתובת הקדשה של אישה‪“ :‬פומפיה לוקיליה הקריבה (את כף הרגל)”‪.‬‬
‫הרעיון היה שהחולה מביא מנחה בדמות האיבר ממנו הוא סובל‪ ,‬למען ריפויו של האיבר‪ .‬כן נמצאו‬
‫מודלים של אניות‪ ,‬פסל של אישה רוחצת‪ ,‬שבר תבליט של אדיקולה (היכלית) טטרסטילית עם‬
‫עמודים בעלי חריצים ספירליים וגמלון סורי‪ ,‬שבו הקשת מקורה בחצי כיפה ומגולפת כקונכייה‪ .‬במרכז‬
‫האדיקולה ניצב סראפיס אוחז בשיבולים‪ ,‬על ראשו קלתוס‪ ,‬וגופו דמוי נחש‪ .‬בשבר אחר מופיע נחש —‬
‫סמלו המובהק של אסקלפיוס (ראו עמ' ‪ .)129‬בגלל תכונות האתר זיהו חוקרים את המקום כמקדש‬
‫או כמתחם מקודש לאל סראפיס‪-‬אסקלפיוס — סראפיון או אסקלפיון — הבנוי סביב בריכות המים‬
‫המקודשות‪ ,‬שסגולות המרפא שלהן נודעו לתהילה למרחוק‪ .‬לא מן הנמנע שלאחר התפשטות הנצרות‬
‫המשיך המקום לשמש אתר מרפא פולחני‪ 32.‬מנחות ווטיביות בצורת מודלים של אניות שנמצאו באתר‬
‫עשויים להצביע על אפשרויות שונות‪ :‬הגעה למקומות הקדושים דרך הים ותודות לאל עבור הצלה‬
‫בים‪ ,‬סמל הלגיון העשירי פרטנזיס‪ ,‬שתרם רבות לבניית מרחצאות‪ 33,‬או היבט פולחני‪ .‬כידוע‪ ,‬בתקופה‬
‫ההלניסטית והרומית היו איזיס וסראפיס שתי אלוהויות הקשורות קשר הדוק להפלגות‪ .‬איזיס הפכה‬
‫לאלת הים‪ ,‬וראשית עונת ההפלגות צוינה בחגיגות לכבודה‪ .‬סראפיס היה לאחד מאלי הספנות‪,‬‬
‫ומקומות פולחנו היו בנמלים גדולים ובמקומות מסוכנים ליורדי ים‪ ,‬צוקים וכפים שבקרבתם נטרפו‬

                    ‫אניות‪ .‬עם התפשטות הנצרות תפקידיו כמגן היו חלק בלתי נפרד מסגולותיו‪34.‬‬

‫תכונות המרפא של אתר בית חסדא מוזכרות ב’איטינרריום’ של הנוסע האנונימי מבורדו בשנת ‪333‬‬
‫לסה”נ‪“ :‬בתוך העיר יש בריכות תאומות (‪ ,)piscinae gemellares‬ולהן חמישה שערים‪ ,‬והן נקראות‬
‫בית חסדא‪ .‬זה שנים רבות נרפאים שם חולים‪ .‬מימי הבריכות האלה כעין הארגמן‪ ,‬וסוערים הם‪.‬‬
‫ושם גם המערה‪ ,‬שבה עינה שלמה את השדים”‪ 35.‬ומדרש קהלת רבה (פרשה ב‪ ,‬ו) מבליט‪“ :‬עשיתי‬

                                                                   ‫לי ברכות מים — פוסקינוס”‪.‬‬

                                                                                          ‫‪44‬‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51