Page 46 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 46
לפי הבשורה ליוחנן (ה )9—1 ,שימשו הבריכות למרפא ,והתפרסמו בכך שישו ריפא בבריכה משותק,
שהיה חשוך מרפא במשך שלושים ושמונה שנים:
“בירושלים על יד שער הצאן היתה בריכה שנקראה בית חסדא ,וסביבה חמישה אולמות .ובאלה
שכבו קהל רב של חולים ,ועיוורים ופיסחים ,והמה מייחלים לתנועת המים .כי מלאך ירד במועדו
אל הבריכה וירעש את מימיה ,והיה היורד ראשון לתוכה אחרי שהתגעשו המים ,הוא נרפא מכל
מחלה שדבקה בו”.
התיאור שלפנינו מעיד שהיה במקום מכלול מבנים גדול שנועד לקלוט חולים רבים חשוכי מרפא.
על פי מסורת זו ,ישו לא השתמש במים לצורך ריפוי החולה ולא נזקק לחזיונות ,כמקובל בפולחן
אסקלפיוס; בכך הציג את עליונותו על פני הפולחן המקומי .בימי הבית השני הותקנו בריכות בית
חסדא ליד שער הצאן (הפרובאטיקה) ,ולצדן היו בריכות מרפא מוקפות בסטווים .למקום נהרו חולים
ונכים ,וכאן ריפא ישו את המשותק (יוחנן ,ה.)18—1 ,
מימי איליה קפיטולינה (מאות שנייה ושלישית לסה”נ) נמצאו באתר שרידי מבנים הקשורים בבריכות
ובהובלת מים .במקום נתגלו חלקי גוף מפוסלים (ווטיבים) ,שמתרפאים הביאו למקום כמנחה ,ובהם
רגל עשויה שיש הנושאת כתובת הקדשה של אישה“ :פומפיה לוקיליה הקריבה (את כף הרגל)”.
הרעיון היה שהחולה מביא מנחה בדמות האיבר ממנו הוא סובל ,למען ריפויו של האיבר .כן נמצאו
מודלים של אניות ,פסל של אישה רוחצת ,שבר תבליט של אדיקולה (היכלית) טטרסטילית עם
עמודים בעלי חריצים ספירליים וגמלון סורי ,שבו הקשת מקורה בחצי כיפה ומגולפת כקונכייה .במרכז
האדיקולה ניצב סראפיס אוחז בשיבולים ,על ראשו קלתוס ,וגופו דמוי נחש .בשבר אחר מופיע נחש —
סמלו המובהק של אסקלפיוס (ראו עמ' .)129בגלל תכונות האתר זיהו חוקרים את המקום כמקדש
או כמתחם מקודש לאל סראפיס-אסקלפיוס — סראפיון או אסקלפיון — הבנוי סביב בריכות המים
המקודשות ,שסגולות המרפא שלהן נודעו לתהילה למרחוק .לא מן הנמנע שלאחר התפשטות הנצרות
המשיך המקום לשמש אתר מרפא פולחני 32.מנחות ווטיביות בצורת מודלים של אניות שנמצאו באתר
עשויים להצביע על אפשרויות שונות :הגעה למקומות הקדושים דרך הים ותודות לאל עבור הצלה
בים ,סמל הלגיון העשירי פרטנזיס ,שתרם רבות לבניית מרחצאות 33,או היבט פולחני .כידוע ,בתקופה
ההלניסטית והרומית היו איזיס וסראפיס שתי אלוהויות הקשורות קשר הדוק להפלגות .איזיס הפכה
לאלת הים ,וראשית עונת ההפלגות צוינה בחגיגות לכבודה .סראפיס היה לאחד מאלי הספנות,
ומקומות פולחנו היו בנמלים גדולים ובמקומות מסוכנים ליורדי ים ,צוקים וכפים שבקרבתם נטרפו
אניות .עם התפשטות הנצרות תפקידיו כמגן היו חלק בלתי נפרד מסגולותיו34.
תכונות המרפא של אתר בית חסדא מוזכרות ב’איטינרריום’ של הנוסע האנונימי מבורדו בשנת 333
לסה”נ“ :בתוך העיר יש בריכות תאומות ( ,)piscinae gemellaresולהן חמישה שערים ,והן נקראות
בית חסדא .זה שנים רבות נרפאים שם חולים .מימי הבריכות האלה כעין הארגמן ,וסוערים הם.
ושם גם המערה ,שבה עינה שלמה את השדים” 35.ומדרש קהלת רבה (פרשה ב ,ו) מבליט“ :עשיתי
לי ברכות מים — פוסקינוס”.
44
