Page 44 - ירושלים: גיליון רפואי

‫בריכת השילוח ובריכת בית חסדא‬

‫לכאורה תמוהה הופעתה של היגייאה‪ ,‬המסמלת מעיינות מרפא‪ ,‬במטבעות העיר ירושלים‪-‬איליה‬
‫קפיטולינה‪ 20.‬אולם יש המשערים שפולחנה זה קשור למעיין הגיחון‪ ,‬הנובע באפיק נחל קדרון‬
‫בגובה ‪ 636‬מ’ מעל פני הים‪ .‬זהו המעיין החשוב ביותר בתחום ירושלים‪ ,‬ומהגורמים הראשיים‬
‫לייסוד יישוב במעלה הגבעה המתרוממת מעליו — הגרעין של ירושלים הקדומה‪ .‬למי הגיחון‬
‫נודעה קדושה כבר בימי קדם‪ :‬שלמה המלך הוכתר במקום (מל”א א‪ ,‬לג—לד)‪ .‬בימי חזקיהו מלך‬
‫יהודה‪ ,‬כהכנות לעריכת המצור על ירושלים בידי צבא אשור‪ ,‬ציווה חזקיהו לחסום את הנביעה‬
‫ולחצוב מנהרה שתוביל את מי הגיחון אל בריכת השילוח (מל”ב כ‪ ,‬כ; דה”ב לב‪ ,‬ג‪-‬ד‪ ,‬ל) — מנהרה‬
‫שנודעה לימים בכתובת השילוח‪ .‬חסימת מקום נביעתו של המעיין לא עלתה בקנה אחד עם דעת‬
‫החכמים‪“ :‬סתם מי גיחון ולא הודו לו” (בבלי‪ ,‬ברכות י ע”ב)‪ ,‬שהרי במעשהו מנע מים גם מתושבי‬
‫ירושלים‪ .‬בריכת השילוח כונתה כך משום שמראה קילוח המים הנובע מתוך ההר בקצה הנקבה‬

‫הביא את תושבי ירושלים לחשוב בטעות כי מדובר בנביעה של מעיין ‪21.‬‬

‫גם בימי הבית השני שימשו מי השילוח הזכים והמתוקים לצרכים מיוחדים‪ :‬לניסוך המים בחג‬
‫במקדש‪ ,‬לטבילה ולרפואה‪ .‬הבריכה לא שימשה רק למי שתייה ולפולחן‪ ,‬אלא גם לשמחת בית‬
‫השואבה ולטקסים בבית המקדש‪ .‬שמחת בית השואבה בחג הסוכות קשורה לטקס המיוחד של‬
‫ניסוך מי השילוח על גבי המזבח (משנה‪ ,‬סוכה‪ ,‬ד‪ ,‬ט‪-‬י; בבלי‪ ,‬שם‪ ,‬מח עא)‪ .‬כשהיה צורך במי‬
‫חטאת נהגו ילדים לרדת למעיין השילוח ולמלא את הכוסות שבידיהם (משנה‪ ,‬פרה‪ ,‬ג‪ ,‬ב); ובאשר‬
‫לטבילה — כנראה שעולי הרגל רבים טבלו בבריכה‪ ,‬וממנה עלו אל בית המקדש‪ .‬המדרש מספר‬
‫על טבילה רוחנית במקום של נשמות הצדיקים לפני עלייתן לשמים‪ .‬כשהוציאו את ר’ אלעזר בן‬
‫שמוע מעשרת הרוגי מלכות להורג אמר לתלמידיו‪“ :‬נשמת כל צדיק וצדיק מטהרת את עצמה‬
‫במי השילוח כדי ליכנס היום בטהרה בישיבה של מעלה” (אוצר המדרשים‪ ,‬מהד’ אייזנשטיין‪,‬‬
‫עמ’ תלט)‪ .‬מי המעיין שימשו גם לצורכי רפואה — המדרש מתאר את תוכחת ירמיהו לגולי בבל‪,‬‬
‫שבעוונותיהם ניטלה מהם הזכות ליהנות מסגולות המים‪“ :‬אילו זכיתם הייתם יושבין בירושלים‬
‫ושותין מי שילוח שמימיו נקיים ומתוקים‪ .‬עכשיו שלא זכיתם‪ ,‬הרי אתם גולים לבבל ושותין מי‬
‫הפרת שמימיו עכורין וסרוחין” (איכה רבה‪ ,‬יט‪ ,‬מהד’ בובר‪ ,‬עמ’ ‪ .)15‬על סגולתם הרפואית של‬
‫המים מסופר‪ ,‬שהכוהנים “כשהיו מרבים לאכול בשר הקודשים היו שותים את מי השילוח‪,‬‬
‫ומתעכל במיעיהן כדרך שהמזון מתעכל” (אבות דר’ נתן‪ ,‬נו”א‪ ,‬לה‪ ,‬מהד’ שכטר‪ ,‬עמ’ ‪ .)105‬בין‬
‫הממונים על הרפואות במקדש היה “בן אחיה על חולי מעיים” (משנה‪ ,‬שקלים‪ ,‬ה‪ ,‬א)‪ .‬המחלה‬
‫הייתה נפוצה בין הכוהנים‪ ,‬שהרי “מהלכין יחפים על הרצפה (על האבנים הקרות)‪ ,‬והיו אוכלין‬

‫בשר ושותין מים‪ ,‬היו באין לידי חולי מעיים” (שם)‪ 22.‬‬

‫לבריכת השילוח חשיבות גדולה בנצרות‪ ,‬והיא ידועה בהקשר אחד הנסים שחולל ישו‪ .‬ישו‬
‫שולח עיוור לטבול במי הבריכה לאחר שהכין בוץ מרוקו‪“ :‬וימרח על עיניי ויאמר אלי‪ :‬לך ורחץ‬
‫בבריכת השילוח‪ .‬ואלך וארחץ ותאורנה עיניי” (יוחנן ט‪ .)11 ,‬בתקופה הביזנטית לא ידעו היכן‬
‫הבריכה‪ ,‬מכיוון שהייתה מכוסה בחורבות‪ .‬על פי ממצאי החפירות‪ ,‬באמצע המאה החמישית‬
‫לסה”נ בנתה הקיסרית הביזנטית אבדוקיה על מעיין השילוח (בריכת השילוח) כנסייה בשם‬
‫‘כנסיית השילוח’‪ .‬במאה השישית לסה”נ שופצה הכנסייה ובמרכזה הונחה כיפה שנישאה על‬

‫‪42‬‬