Page 45 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 45

‫ארבעה עמודים‪ .‬זוהי‪ ,‬ככל הנראה‪‘ ,‬הבסיליקה המקומרת’ הנזכרת ב’איטינרריום’ של הנוסע‬
‫אנטונינוס מפלקנטיה שבאיטליה‪ ,‬שביקר בארץ ישראל ב‪ 570-‬לסה”נ ומתאר מרכז בעל אופי‬

                                                                     ‫פולחני‪-‬רפואי מובהק‪23:‬‬

‫"מעל לבריכת השילוח בנוייה בסיליקה‪ ,‬ולה כיפה‪ .‬ומתחתיה נמצאת בריכה הנחלקת לשני‬
‫מרחצאות של שיש מעשה ידי אדם‪ .‬בין הבריכות מפרידה מחיצה‪ .‬בריכה אחת מיועדת לגברים‬
‫והאחרת לנשים לשם ברכה‪ .‬במים האלה נעשים מעשי נסים רבים‪ ,‬ואפילו מצורעים נרפאים בהן‪.‬‬

     ‫בחזית חצר הכנסייה [= אטריום] ישנה בריכה מלאכותית גדולה‪ ,‬ואנשים תמיד רוחצים בה‪".‬‬

‫הכנסייה נושאת הכיפה הוקמה על גבעה קטנה מצפון לבריכה‪ .‬נראה שבעקבות המוניטין ‪,‬שזכתה‬
‫לו בריכת המרפא‪ ,‬היא שוכללה ונחלקה לשניים — לגברים ולנשים‪ .‬שמה של בריכת השילוח יצא‬
‫למרחקים‪ ,‬ופטריארך ירושלים סופרוניוס מעיד בראשית הכיבוש הערבי של הארץ‪ ,‬שעיוורים נהרו‬

                                                                     ‫למקום אפילו ממצרים‪24.‬‬

‫יש המזהים במפת מידבא (ממחציתה השנייה של המאה השישית לסה”נ) את הבסיליקה של‬
‫כנסיית השילוח באחד המבנים שמעליו‪ ,‬מבנה רבוע בעל גג כיפתי‪ 25.‬אם אכן מדובר במבנה‬
‫הבסיליקה של כנסיית השילוח‪ ,‬אפשר שהמבנה שמעליה שימש אכסניה או בית חולים‪ .‬שרידי‬
‫בריכת השילוח שהשתמרו היטב מעידים על תכנון פונקציונלי הכולל את הכנסייה הביזנטית ואת‬
‫הבריכה עצמה‪ ,‬ששולבה במכלול זה‪ 26.‬בתקופה הצלבנית המשיכו צליינים לפקוד את בריכת‬
‫השילוח‪ ,‬אך אין ראייה לכך שבית חולים המשיך לפעול במקום‪ .‬אלמוני שהיה תלמידו של הרמב”ן‬
‫(במאה הארבע עשרה) מעיד שגם התושבים המוסלמיים אימצו את האתר‪“ :‬אומרים כי המים‬
‫ההם מרפאים את החולה‪ .‬על כן הישמעאלים רוחצים שם”‪ 27.‬דבריו משקפים מסורת עממית‬
‫מקומית המשותפת לבני כל הדתות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬גם כותב הנזיר הדומיניקני פליקס פברי‪ ,‬שביקר‬
‫בארץ בשנים ‪ 1480‬ו‪ .1483-‬ספרו הוא אחד ממדריכי הצליינים המדוייקים ביותר‪ .‬בעת ביקורו‬
‫במעיין השילוח שתה פברי ושטף את עיניו במים לזכר האירוע הנסי שבמהלכו פקח ישו את עיני‬
‫העיוור (יוחנן‪ ,‬ט‪ ,)11 ,7 ,‬באומרו‪“ :‬המון העם אומרים שכל מי ששוטף עיניו במי מעיין זה‪ ,‬אחר‬
‫כך לעולם לא יסבול מכאבים בעיניו”‪ 28.‬התיאור מאושש אצל חוקר הרפואה האתנוגרף תאופיק‬
‫כנען (‪ .)1964-1882‬עד ימיו שימשו המים כסגולה לריפוי מחלות עיניים‪ 29.‬חשוב לציין שמי מעיין‬
‫הגיחון‪ ,‬שבתקופה הרומית נבעו מבריכת השילוח‪ ,‬אינם מינרליים כחמי‪-‬טבריה או חמת‪-‬גדר‪ ,‬אך‬
‫מסורות סגולתם מקורם במסורת יהודית ונוצרית‪ .‬לצד האספקט הפולחני ייחסו להם קדמונים‬
‫סגולות מרפא בגלל המציאות הירושלמית‪ :‬תושבי העיר צרכו בעיקר מי בורות‪ ,‬והמים הזדהמו‬
‫לעתים קרובות בשל תנאי תברואה ירודים וגרמו להתפשטות מגפות בעיר‪ .‬מהמעיין‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬

                                   ‫נבעו מים חיים‪ ,‬ואולי משום כך ייחסו להם סגולות מרפא‪30.‬‬

‫הסבר אפשרי נוסף להופעתה של אלת הבריאות היגייאה והנחש על מטבעות העיר הוא בריכת‬
‫בית חסדא‪ ,‬הידועה גם בשם ‘בריכות הצאן’‪ .‬פולחן האלה נקשר במתחם זה‪ ,‬שהוקדש לאסקלפיוס‪,‬‬
‫ולעתים קרובות התקיים במתחמים המקודשים לאל‪ ,‬כפי שניתן לראות בארגוס‪ ,‬באפידאורוס‪,‬‬
‫באתונה‪ ,‬בקוס ובקורינתוס‪ 31.‬כיום‪ ,‬מיקומן של הבריכות הצאן באזור כנסיית סנטה אנה‪ ,‬בצפון‪-‬‬

                                                      ‫מזרח העיר‪ ,‬בסמוך לשער האריות ועוד‪.‬‬

‫סמלי מרפא ואלי רפואה בירושלים‪-‬איליה קפיטולינה ■ ‪43‬‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50