Page 45 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 45
ארבעה עמודים .זוהי ,ככל הנראה‘ ,הבסיליקה המקומרת’ הנזכרת ב’איטינרריום’ של הנוסע
אנטונינוס מפלקנטיה שבאיטליה ,שביקר בארץ ישראל ב 570-לסה”נ ומתאר מרכז בעל אופי
פולחני-רפואי מובהק23:
"מעל לבריכת השילוח בנוייה בסיליקה ,ולה כיפה .ומתחתיה נמצאת בריכה הנחלקת לשני
מרחצאות של שיש מעשה ידי אדם .בין הבריכות מפרידה מחיצה .בריכה אחת מיועדת לגברים
והאחרת לנשים לשם ברכה .במים האלה נעשים מעשי נסים רבים ,ואפילו מצורעים נרפאים בהן.
בחזית חצר הכנסייה [= אטריום] ישנה בריכה מלאכותית גדולה ,ואנשים תמיד רוחצים בה".
הכנסייה נושאת הכיפה הוקמה על גבעה קטנה מצפון לבריכה .נראה שבעקבות המוניטין ,שזכתה
לו בריכת המרפא ,היא שוכללה ונחלקה לשניים — לגברים ולנשים .שמה של בריכת השילוח יצא
למרחקים ,ופטריארך ירושלים סופרוניוס מעיד בראשית הכיבוש הערבי של הארץ ,שעיוורים נהרו
למקום אפילו ממצרים24.
יש המזהים במפת מידבא (ממחציתה השנייה של המאה השישית לסה”נ) את הבסיליקה של
כנסיית השילוח באחד המבנים שמעליו ,מבנה רבוע בעל גג כיפתי 25.אם אכן מדובר במבנה
הבסיליקה של כנסיית השילוח ,אפשר שהמבנה שמעליה שימש אכסניה או בית חולים .שרידי
בריכת השילוח שהשתמרו היטב מעידים על תכנון פונקציונלי הכולל את הכנסייה הביזנטית ואת
הבריכה עצמה ,ששולבה במכלול זה 26.בתקופה הצלבנית המשיכו צליינים לפקוד את בריכת
השילוח ,אך אין ראייה לכך שבית חולים המשיך לפעול במקום .אלמוני שהיה תלמידו של הרמב”ן
(במאה הארבע עשרה) מעיד שגם התושבים המוסלמיים אימצו את האתר“ :אומרים כי המים
ההם מרפאים את החולה .על כן הישמעאלים רוחצים שם” 27.דבריו משקפים מסורת עממית
מקומית המשותפת לבני כל הדתות .כך ,למשל ,גם כותב הנזיר הדומיניקני פליקס פברי ,שביקר
בארץ בשנים 1480ו .1483-ספרו הוא אחד ממדריכי הצליינים המדוייקים ביותר .בעת ביקורו
במעיין השילוח שתה פברי ושטף את עיניו במים לזכר האירוע הנסי שבמהלכו פקח ישו את עיני
העיוור (יוחנן ,ט ,)11 ,7 ,באומרו“ :המון העם אומרים שכל מי ששוטף עיניו במי מעיין זה ,אחר
כך לעולם לא יסבול מכאבים בעיניו” 28.התיאור מאושש אצל חוקר הרפואה האתנוגרף תאופיק
כנען ( .)1964-1882עד ימיו שימשו המים כסגולה לריפוי מחלות עיניים 29.חשוב לציין שמי מעיין
הגיחון ,שבתקופה הרומית נבעו מבריכת השילוח ,אינם מינרליים כחמי-טבריה או חמת-גדר ,אך
מסורות סגולתם מקורם במסורת יהודית ונוצרית .לצד האספקט הפולחני ייחסו להם קדמונים
סגולות מרפא בגלל המציאות הירושלמית :תושבי העיר צרכו בעיקר מי בורות ,והמים הזדהמו
לעתים קרובות בשל תנאי תברואה ירודים וגרמו להתפשטות מגפות בעיר .מהמעיין ,לעומת זאת,
נבעו מים חיים ,ואולי משום כך ייחסו להם סגולות מרפא30.
הסבר אפשרי נוסף להופעתה של אלת הבריאות היגייאה והנחש על מטבעות העיר הוא בריכת
בית חסדא ,הידועה גם בשם ‘בריכות הצאן’ .פולחן האלה נקשר במתחם זה ,שהוקדש לאסקלפיוס,
ולעתים קרובות התקיים במתחמים המקודשים לאל ,כפי שניתן לראות בארגוס ,באפידאורוס,
באתונה ,בקוס ובקורינתוס 31.כיום ,מיקומן של הבריכות הצאן באזור כנסיית סנטה אנה ,בצפון-
מזרח העיר ,בסמוך לשער האריות ועוד.
סמלי מרפא ואלי רפואה בירושלים-איליה קפיטולינה ■ 43
