Page 126 - Peamim 136
P. 126

‫ברורה מבעבר‪ .‬קודם לשלטון הרוסי הייתה ליהודי קווקז תודעה עמומה של‬
‫קשר בין הקהילות השונות של דוברי ג'והרי (טאטית–יהודית)‪ .‬אולם המפגש‬
‫עם השלטון הזר ועם קהילות אחרות ‪ -‬בראש ובראשונה עם יהודים רוסים‪,‬‬
‫אך גם עם יהודים גאורגים וקראים ‪ -‬חידד את תודעת הגבולות הקהילתיים‪,‬‬
‫וכך החלה להיווצר זהות קיבוצית משותפת לכלל קהילות יהודי קווקז‪40.‬‬
‫תרמו לכך תהליכים נוספים‪ ,‬שהיו קשורים לעליות הראשונות של יהודי קווקז‬

                                  ‫לארץ–ישראל ולראשית המגע עם הציונות‪.‬‬

                             ‫בין יהודי ההר (הרוסי) והרריים (העברי)‪:‬‬

                       ‫מפגש עם ארץ–ישראל במקרה של יהודי קווקז‬

‫במקביל ובזיקה להתהוות הקטגוריה גורסקי ייבריי (יהודי ההר ברוסית) בתחום‬
‫השלטון הרוסי‪ ,‬התהוותה בארץ–ישראל קטגוריה דומה‪ ,‬הרריים‪ .‬ליהודי קווקז‬
‫היו קשרים עם יהודים בארץ–ישראל עוד קודם לכיבוש הרוסי ובשנותיו‬
‫הראשונות‪ .‬קשרים אלה התבטאו בביקורי שד"רים בקווקז‪ ,‬בעליות לרגל ואף‬
‫בניסיונות התיישבות בארץ–ישראל‪ ,‬שהתקיימו לפחות מראשית המאה התשע‬
‫עשרה‪ .‬בסוף המאה התשע עשרה התארגנו יהודים מקווקז בירושלים באגודה‬
‫משלהם‪ 41,‬ובתקופה זו הם נקראו יהודי דאגסתאן או קהילת דאגסתאן‪ 42.‬מכאן‬

‫‪ 	40‬יצירת זהות קיבוצית משותפת אין פירושה היעלמותם של‬
‫הבדלים פנימיים‪ ,‬וגם שהשלטון הסובייטי עצמו יצר גם‬
‫הבדלים כאלה‪ .‬למשל אחרי המהפכה חולק הקווקז לשני‬
‫אזורי ממשל‪ ,‬קווקז צפוני ועבר הקווקז‪ .‬תהליכי גיבוש זהות‬
‫משותפת נמשכו גם עם העלייה של מרבית יהודי קווקז‬
‫לישראל בשנות התשעים של המאה העשרים‪ .‬ראו‪ :‬ברם‪,‬‬

                                                ‫עיצוב זהות; צ'לנוב‪.‬‬
‫‪ 	41‬משנות השבעים של המאה התשע עשרה יש עדויות לקיומו‬
‫של יישוב קטן של יהודים מקווקז בירושלים העתיקה‪,‬‬
‫ובהמשך הוקמה שכונה שלהם מחוץ לחומות‪ ,‬ממערב לשער‬
‫שכם‪ ,‬שכונת בית–שמואל‪ .‬ראו‪ :‬בן–אריה‪ ,‬עמ' ‪;259-257 ,165‬‬

                           ‫אלטשולר‪ ,‬מזרח קווקז עמ' ‪.483-482‬‬
‫‪ 4	 2‬שם זה נזכר בעדות של שרבת בן נסים אניסימוב‪ ,‬משנת תרנ"ד‬
‫(‪ ,)1894‬על סירובם של הכוללים של האשכנזים והספרדים‬
‫לתמוך בבני קהילה זו‪ ,‬שמצבם היה קשה עקב המשבר בשוקי‬
‫המרנה (צמח ששורשיו שימשו לצביעת אריגים באדום‪ ,‬נקרא‬
‫בפי היהודים פואה ובלטינית ‪ )Rubia tinctoria‬והטבק בקווקז‪:‬‬
‫'קראנו להם בקול בוקע גם לב אבן‪ ,‬וקולנו היה כקול קורא‬
‫במדבר‪ .‬האשכנזים אמרו כי אינם מקבלים כסף מדאגסטאן‪,‬‬
‫והספרדים יענו‪ :‬למה נזעקתם אלינו ואנחנו לא ידענוכם'‬
‫(אלטשולר‪ ,‬מזרח קווקז‪ ,‬עמ' ‪ .)486-485‬חלק מבני הקהילה‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 6‬ת ש ע " ג ) ‪125‬‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131