Page 149 - Peamim 136

‫בוכארים‪ ,‬בשנת ‪ ,1908‬לא הציג את הדיאלקט שלהם כשפה בפני עצמה‪ ,‬אלא‬

‫סיפק תרגום מעברית לשפתם המדוברת‪ ,‬שפה שכינו פרסית‪ .‬שינוי משמעותי‬

‫התרחש רק בשנת ‪ ,1910‬עם ייסוד העיתון הראשון‪ ,‬אשר היה פרי יזמה פרטית‬

‫של רחמים דוידּבאייב‪ ,‬סוחר יהודי מקומי מן העיר ֶפְרגַנַה‪ .‬העיתון נקרא‬

‫'רחמים'‪ ,‬על שם מייסדו‪ ,‬ונכתב בשפה היהודית המקומית ‪ -‬שדוידבאייב כינה‬

‫ַל ְפזִי פרסי‪ ,‬כלומר דיאלקט פרסי ‪ -‬ובאותיות עבריות‪ .‬העיתון עסק לא רק‬

‫בנושאים יהודיים אלא גם בסוגיות פוליטיות וכלכליות חובקות עולם‪ ,‬ולשם‬
‫כך שאל מילים רבות מן השפה הרוסית השלטת‪6.‬‬

‫בשנת ‪ ,1920‬שנים ספורות לאחר המהפכה‪ ,‬החל לצאת לאור בטשקנט‬

‫עיתון יהודי בוכארי שהיה מהדורה של עיתון החדשות של הסוכנות הטלגרפית‬
‫הרוסית בבוכארית–יהודית‪ .‬שמו של העיתון‪' ,‬ראסת' (‪ ,)ROSTA‬היה ראשי‬
‫התיבות של שם הסוכנות (‪,)Rossiiskoe Telegraficheskoe Agenstvo‬‬

‫ומשמעו בבוכארית–יהודית היה‪ :‬אמת‪.‬‬

‫בראש העיתון 'ראסת' נכתב שהוא יוצא לאור ב'שפה הפרסית בעבור היהודים‬
‫הילידים' (‪.)Tuzemno - Evreiiskaia ROSTA na farsidskom iazyke‬‬
‫במקום אחר כונתה השפה שפת העברים המקומיים (‪zuvoni eivrijon‬‬
‫‪ .)mkhali‬בספר הלימוד הראשון שיועד לשימוש בבתי ספר סובייטיים‬

‫בוכאריים יהודיים כונתה השפה תאג'יכית‪ .‬המונחים הבסיסיים יהודי בוכארי‬
‫ושפת היהודים הבוכארים (‪ )zuvoni jahudihoji buxori‬היו בשימוש יחד עם‬
‫המונח ילידי עד שנת ‪ ,1935‬ואז הוחלפו ּ ַבמונח מקומי (‪,)Mestnyi, Mahalli‬‬

‫והוא שימש עד שלהי שנות השלושים של המאה העשרים‪7.‬‬

‫המילון כלל מילים בסיסיות והן תורגמו לשש שפות‪ :‬עברית‪,‬‬ ‫ ‪6‬‬
‫רוסית‪ ,‬תורכית‪ ,‬ערבית‪ ,‬פרסית וצרפתית‪ .‬ראו‪ :‬פינחסוף‪ .‬על‬ ‫‪ 7‬‬
‫הגדרות של יהודי בוכארה ללשונם ראו‪ :‬פוזיילוב‪ ,‬תרגומים‪,‬‬
‫עמ' ‪ .349-348‬על התפקיד המרכזי שמילאה הרוסית בברית–‬
‫המועצות ראו‪ :‬דשרייב‪ ,‬עמ' ‪ ;227-216‬וכן‪ :‬זנד‪ ,‬תרבות‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .385-384‬על קווי דמיון בין הבוכארית–היהודית לשפות‬
‫אחרות במרכז אסיה ראו‪ :‬אילחמוב‪ ,‬עמ' ‪ .294-292‬על מצבן‬
‫הדומה של האוזבקית והתורכמנית ראו‪ :‬פיירמן‪ ,‬עמ' ‪;68-37‬‬

‫אדגר‪ ,‬עמ' ‪.153-148‬‬
‫ראו את כותר העיתון 'רחמים' בגיליון הראשון‪ 14 ,‬במאי ‪;1910‬‬
‫בדלוב‪ ,‬ידיד הילדים; כותר העיתון 'באירוקי מיחנת' (‪Bairoqi‬‬
‫‪ ,Mihnat‬דגל העבודה) בגיליונות מ–‪ 3‬באוקטובר ‪ 1934‬ומ–‪24‬‬
‫באוגוסט ‪ ,1935‬וכן כותר העיתון 'אדביותי סובייטי' (‪Adabioti‬‬
‫‪ ,Soveti‬ספרות סובייטית) בגיליונות משנת ‪ 1935‬ומשנת ‪.1941‬‬
‫זנד כינה את הבוכארית–היהודית ‪ ,Judeo-Tajik‬וגם בספריית‬
‫לנין במוסקווה משתמשים בשם זה‪ .‬ראו‪ :‬זנד‪ ,‬תרבות‪ ,‬עמ'‬

‫זאב לוין ‪ /‬תמורות בשפתם של יהודי בוכארה‬ ‫‪148‬‬