Page 151 - Peamim 136

‫בוכארה‪ ,‬שלא נדפס בעברית‪ .‬באותה תקופה אימצה קבוצת מיעוט יהודית‬
‫נוספת‪ ,‬היהודים הגאורגים‪ ,‬את העברית כשפתה הלאומית‪ .‬אמנם הם השתמשו‬
‫באופן יום יומי בגאורגית‪ ,‬אולם בדומה ליהודים הבוכארים רצו ליצור להם‬

‫זהות לאומית נבדלת וייחודית מזו הגאורגית‪9.‬‬
‫בשנות העשרים של המאה העשרים הכריזו השלטונות הסובייטיים כי השפה‬
‫הרשמית של יהודים אשכנזים בברית–המועצות היא יידיש‪ .‬המפלגה הקומוניסטית‬
‫נאבקה בציונות ובדת היהודית‪ ,‬שהיו בעיניה יריבות של האידאולוגיה‬
‫הקומוניסטית‪ ,‬ועל כן אסרה את השימוש בעברית בכל רחבי ברית–המועצות‪.‬‬
‫האיסור חל על היהודים האשכנזים‪ ,‬אך מנגד הוכרה העברית כשפתם הלאומית‬
‫של יהודים בוכארים וגאורגים‪ .‬בשנת ‪ 1923‬חזרו בהם השלטונות וביטלו את‬
‫ההחלטה בדבר מעמדה של העברית כשפה לאומית של יהודי בוכארה וגאורגיה‪.‬‬
‫הבוכארית–היהודית‪ ,‬אשר נכתבה בכתב העברי‪ ,‬נקבעה כשפתם הלאומית של‬
‫היהודים הבוכארים‪ ,‬והם הוכרו כקבוצת מיעוט ילידית לאומית ייחודית והיו‬

‫זכאים לאפליה מתקנת מצד מערכות השלטון הסובייטיות‪10.‬‬

‫לטיניזציה וסובייטיזציה של הבוכארית־היהודית‬

‫התרחשה מהפכה זה ברור וקיים‬
‫לטיניזציה זה מה שרוצה העם‬

‫משוכנע אני שאם את צוואתו של לנין נמלא‬
‫אז נאמץ את הכתיב הלטיני המלא‬
‫לטינית זה מה שהמורים צריכים‬

‫לטינית לא עוד לימוד ב'חדרים' אפלים‬
‫נגמרו ימי שליטת הדת‬

‫יש לטינית‪ ,‬יש לטינית‪ ,‬לטינית לעד!‬
‫(מוחיב‪' ,‬אלף–בית לטיני'‪ ,‬מאי ‪11)1928‬‬

‫‪ 9‬על ההחלטה ועל פרסומה ב'ראסת' ראו‪ :‬אמיתין–שפירא‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .69‬על העברית בקרב יהודי בוכארה ראו‪ :‬פוזיילוב‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫עמ' ‪ .161‬ועל העברית בקרב יהודים גאורגים ראו‪ :‬אליהשוילי‪,‬‬

‫עמ' ‪.70‬‬
‫‪ 1 0‬על ההכרה ביהודים הבוכארים כקבוצת מיעוט ילידית לאומית‬
‫ייחודית ראו‪ :‬יעקובוב‪ .‬על המדיניות הלשונית בראשית ימיה של‬
‫אוזבקיסתאן הסובייטית ראו‪ :‬אילחמוב‪ ,‬עמ' ‪ .294-290‬על אפליה‬
‫מתקנת לקבוצות מיעוט לאומיות ראו‪ :‬מרטין‪ ,‬עמ' ‪.129-125‬‬
‫‪ 1 1‬השיר של מוחיב בשבח הלטיניזציה מתוך‪ :‬סעידוב‪ ,‬אברמוב‬

‫ואמינוב‪ ,‬עמ' ‪.70-69‬‬

‫זאב לוין ‪ /‬תמורות בשפתם של יהודי בוכארה‬ ‫‪150‬‬