Page 49 - Peamim 136
P. 49
אימהות כינו את בנותיהן האהובות בכינוי מאמא ,דהיינו חמדתי .ונשים
מבוגרות נהגו לברך נשים צעירות שזה עתה נישאו' :לו יהי והמיילדת תפקוד
את ביתך'.
המאמא ,המיילדת ,הייתה אישה בשלב בתר–פריון 7,אשר יכלה ,על פי
תפיסתן של הנשים האפגאניות ,לבוא במגע עם טומאת היולדת ולהיוותר
טהורה 8.לעומת זאת מגעה של אישה פורייה עם טומאת היולדת עשוי היה
לפגוע בפוטנציאל הלידה שלה .פרקסיס זה מבוסס על התפיסה שטומאת
האישה הפורייה טבועה בגופה ,ושיש השפעה מפעפעת (דיפוזית) בין טומאת
היולדת לטומאתה הפוטנציאלית של האישה הפורייה.
המיילדת היהודייה 9למדה את המלאכה ממיילדת קשישה ומיומנת,
שהתנסתה בלידות רבות .הלמידה נעשתה במהלך לידות ,וכך גם צברה
המיילדת ניסיון .לעתים רחוקות הזמינו מיילדת מוסלמית אשר הייתה אמונה
גם על פרקטיקה רפואית שרכשה בעיר הבירה כאבול (.)Kabul
למיילדת היה מעמד מיוחד בקהילה .על פי תפיסתן של הנשים האפגאניות
הייתה לה יכולת טרנספורמטיווית להתמיר עצמה בבוא העת מגוף מת לגוף
חי ,הווה אומר לאחר מותה יכלה המיילדת לשוב לחיים על מנת לתמוך באישה
המקשה ללדת10.
פע"ה ,המכוון לתפילות וללחשים שפעתה המיילדת באוזנה של 48
היולדת .ראו :בבלי ,סוטה יא ע"ב .לדברי וינברג מקור השם שפרה
במילה שפופרת; המיילדות היו נושפות בקנה חלול ,כמו קנה
סוף ,או בצינורית חלולה לקנה הנשימה של תינוק שנולד ללא רוח
חיים ,מעין הנשמה מלאכותית .ראו :וינברג .מיילדת נקראה בפי
חז"ל גם חייתא (חיה) ,בשל יכולתה להפיח חיים ביולדת.
7על שלב ביולוגי זה ,המכשיר נשים לכהן בתפקידים פולחניים
בקהילה ,ראו :זן–בר צור.
8יש להבחין בין הלכה למנהג במה שנוגע לטומאה וטהרה
של היולדת היהודייה בתרבות האפגאנית .מבחינה הלכתית
הלכות טומאה וטהרה אינן תקפות משעה שחרב המקדש,
אך המנהג המבדיל את היולדת מהחברה ואחר כך שב ומצרף
אותה אליה ,משוקע בפולקלור של יהודי אפגאניסתאן
ובמשמעויות שניתנו למשטר האיסורים שחל על נשים
בחברה פטריארכלית זו.
9על פי המידעניות היו ידועות בהראת במחצית הראשונה של
המאה העשרים ארבע מיילדות :מאדרה ראיל ,מאדרה ניסן,
מאדרה אסתר ומאדרה לאה .מאדרה לאה הייתה ידועה גם
כמיילדת של ישויות דמוניות ,ראו על כך להלן.
10יהושע–רז ,עמ' .390-389
צילה זן־בר צור /לידה ומוות במעגל החיים
