Page 54 - Peamim 136

‫היילוד‪ ,‬העובר ממעמד של עובר המחובר בחבל הטבור לשלייתה המזינה של‬
‫אמו למעמד של תינוק הנושם בכוחות עצמו‪ .‬בטקסי המוות משתתף מצד אחד‬
‫המת‪ ,‬אשר בטקס הרחצה והקבורה עובר ממשכן החיים אל משכן המתים‪,‬‬
‫ומצד אחר ‪ -‬האבלים‪ ,‬שארי בשרו של המת‪ ,‬עוברים בטקסי האבל ממעמד של‬

‫הורים‪ ,‬בנים או בן‪/‬בת זוג למעמד של שכולים‪ ,‬יתומים או אלמן‪/‬אלמנה‪.‬‬
‫על פי ויקטור טרנר השלב הספי של טקס המעבר מתאפיין בקומיוניטאס‪,‬‬
‫שיתוף וסולידריות קהילתית‪ 28,‬ובהמשך אבדוק את הרלוונטיות של מאפיין זה‬

‫לטקסי לידה ומוות של יהודי אפגאניסתאן‪.‬‬
‫המאמא‪ ,‬המיילדת‪ ,‬מתווכת ּ ְבמקום ו ִבזמן‪ .‬היא מכינה את מרחב הלידה‪:‬‬
‫חדרה של היולדת וכיסא היולדת; היא מפגישה את היולדת ואת היילוד בנקודת‬
‫זמן של התחלת החיים הפיזיים והתחלת ההורות; והיא יוצרת את התיווך בין‬
‫שלב הפֵרדה של היולדת לשלב הצטרפותה מחדש לחברה הסובבת‪ .‬גם המורדה–‬
‫שור‪ ,‬רוחץ ורוחצת המתים‪ ,‬הם מתווכים של מקום וזמן‪ .‬הם מכינים את מרחב‬
‫הרחצה של המת והתקנתו לקבורה; הם נפגשים עם נקודת הזמן הסופית של‬
‫החיים הפיזיים; והם היוצרים את התיווך בין שלב הפֵרדה של המת מן החיים‬
‫ומהסובבים אותו לשלב ההצטרפות אל עולם המתים‪ .‬יש ממשק מבני בין מקום‬
‫נייח‪ ,‬סינכרוני ‪ -‬בלידה‪ :‬חדרה של היולדת בפנים הבית‪ ,‬ברחצת המת‪ :‬אוהל‬
‫הרחצה בחצר הבית ‪ -‬ובין זמן דינמי‪ ,‬דיאכרוני ‪ -‬זמן תחילת החיים הפיזיים‪,‬‬
‫שבו היילוד נושם את נשמת אפו הראשונה‪ ,‬וזמן סופיות החיים הפיזיים‪ ,‬שבו‬
‫האדם החולה‪ ,‬הפצוע או הזקן‪ ,‬נושם את נשמת אפו האחרונה‪ .‬ממשק זה יוצר‬
‫כרונוטופוס‪ ,‬זמן–מרחב‪ ,‬בעל איכות של הצפנה תרבותית והצפנת מסרים‬

‫חברתיים הנוגעים בתפיסת החיים והמוות של יהודי אפגאניסתאן‪29.‬‬

‫‪ 28‬להבנת המונח קומיוניטאס ומשמעותיו ראו‪ :‬טרנר‪ ,‬התהליך‪,‬‬
‫עמ' ‪.143-117‬‬

‫‪ 2 9‬השלב הספי בטקסי ראשית החיים וקץ החיים של יהודי‬
‫אפגאניסתאן נלמד כטקסט בעל שפה ייחודית שמפגיש‬
‫איכויות של מקום וזמן‪ .‬המונח כרונוטופוס שטבע בחטין‬
‫מתייחס הן לזמן והן למרחב‪ .‬בהשראת תורת היחסות‬
‫של איינשטיין הגדיר בחטין את הכרונוטופוס 'כקישוריות‬
‫הפנימית המהותית של יחסים זמניים ומרחביים בספרות'‪,‬‬
‫והוא הדגים את השינויים שחלו בכרונוטופוס בתולדות‬
‫הרומן‪ .‬ראו‪ :‬לכט‪ ,‬עמ' ‪ ;31-29‬בחטין‪ .‬הכרונוטופוס הוא גם‬
‫תפיסה קוגניטיווית וגם תו נרטיבי של השפה‪ .‬טקסי ראשית‬
‫החיים וקץ החיים מכוננים צורה של כרונוטופוס‪ ,‬כאשר הן‬
‫המיילדות והן רוחצי המתים מקובעים אל הקישוריות של‬

‫מקום וזמן‪.‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 6‬ת ש ע " ג ) ‪53‬‬