Page 52 - Peamim 136
P. 52
על גווה של היולדת לחימום מתניה ולהקלת צירי הלידה ושמן שומשום לעיסוי
חיץ הנקבים (הפרינאום).
רוחצי המתים ואפיונם במרחב הפנים–תרבותי
בעל התפקיד השני המוזכר בפתגם הוא המורדה–שור (,)morde-shur
רוחץ המתים .הן גברים והן נשים עסקו במלאכה זו; רוחצי המתים רחצו
גברים ,והרוחצות רחצו נשים וילדים .רוחצי המתים היו יהודים יראי שמים
שמידותיהם האנושיות הוערכו בקהילה ,ולרוב היו אבות לילדים ואף סבים
לנכדים 19.רוחצות המתים היו נשים בשלב בתר–פריון ,ולרוב הן היו גם
בלניות במקווה.
רוחצות המתים אופיינו באומץ לב ובהחלטיות ,על פי הפתגם 'לבה של
אישה זו כמו לביאה -ידיה כמו חרב' (– Del-e in zeneke mesl-e shir
20.)dasesh mesl-e shamshirהווה אומר ,ידיה הרוחצות את המת חותמות
את פסק דין המיתה כבאבחת החרב ,בעצם הפרקסיס שלהן ,בהכנת המת
לקבורה ,הן מממשות את דין המיתה .משמעות נוספת של החרב ,כאמצעי
לגירוש סמלי של רוחות ומזיקים ,ידועה מטקסי הלידה ,וציורי חרבות מאיירים
לחשים והשבעות להצלחת הלידה ולשלום היולדת והיילוד21.
מעמדם של רוחצי המתים היה דואלי :הם זכו להערכה ,אך נבדלו מן
הקהילה ולעתים עצם מבטם עורר פחדים ,כפי שסיפרה יפה ,ילידת הראת
( ,)1999-1906שעסקה באפגאניסתאן במלאכת האפייה ( )nunvaוהייתה
מינקת (' :)shirdeאימא של בעל שלי ,ידידה ,הייתה מורדה–שור .לא היה לה
פחד בלב ,היה לה כוח על השדים ,הייתה שמה בעיניים שלה שחור וגם אנשים
היה להם פחד ממנה' 22.דניאל ,בנה של יפה ,מידען שנולד בהראת בשנת
,1939הוסיף' :מה פתאום ,סבתא שלי בכלל לא האמינה בשדים ,היא הייתה
לוקחת את המנחות של הנשים ומאכילה את הילדים שלה וכולם היו מתפעלים
1 9מכאן משתמע כי התנאי לרחצת המת הוא שהרוחצים יהיו
בעלי משפחות והורים לילדים.
20בפתגם עצמו לא הוזכר התפקיד של רוחצת המתים ,אך
פתגם זה עלה מפי המידעניות בקשר לאופייה של רוחצת
המתים.
21המונח חרב בספרות החרב -ספרות אזוטרית־מאגית שהיא
חלק מהפרקסיס של הקבלה המעשית -וב'חרבא דמשה'
מציין את הנוסחה הלשונית המאגית בביצוע פרקסיס טקסי.
ראו :הררי ,חרבא דמשה ,עמ' .62-54
22יפה עלתה לישראל בשנת .1951ראיינתי אותה בשנים -1998
,1999המובאה מריאיון ב– 10בינואר .1998
פ ע מ י ם ( 1 3 6ת ש ע " ג ) 51