Page 52 - Peamim 136
P. 52

‫על גווה של היולדת לחימום מתניה ולהקלת צירי הלידה ושמן שומשום לעיסוי‬
                                                    ‫חיץ הנקבים (הפרינאום)‪.‬‬

                        ‫רוחצי המתים ואפיונם במרחב הפנים–תרבותי‬

‫בעל התפקיד השני המוזכר בפתגם הוא המורדה–שור (‪,)morde-shur‬‬
‫רוחץ המתים‪ .‬הן גברים והן נשים עסקו במלאכה זו; רוחצי המתים רחצו‬
‫גברים‪ ,‬והרוחצות רחצו נשים וילדים‪ .‬רוחצי המתים היו יהודים יראי שמים‬
‫שמידותיהם האנושיות הוערכו בקהילה‪ ,‬ולרוב היו אבות לילדים ואף סבים‬
‫לנכדים‪ 19.‬רוחצות המתים היו נשים בשלב בתר–פריון‪ ,‬ולרוב הן היו גם‬

                                                             ‫בלניות במקווה‪.‬‬
‫רוחצות המתים אופיינו באומץ לב ובהחלטיות‪ ,‬על פי הפתגם 'לבה של‬
‫אישה זו כמו לביאה ‪ -‬ידיה כמו חרב' (– ‪Del-e in zeneke mesl-e shir‬‬
‫‪ 20.)dasesh mesl-e shamshir‬הווה אומר‪ ,‬ידיה הרוחצות את המת חותמות‬
‫את פסק דין המיתה כבאבחת החרב‪ ,‬בעצם הפרקסיס שלהן‪ ,‬בהכנת המת‬
‫לקבורה‪ ,‬הן מממשות את דין המיתה‪ .‬משמעות נוספת של החרב‪ ,‬כאמצעי‬
‫לגירוש סמלי של רוחות ומזיקים‪ ,‬ידועה מטקסי הלידה‪ ,‬וציורי חרבות מאיירים‬

                ‫לחשים והשבעות להצלחת הלידה ולשלום היולדת והיילוד‪21.‬‬
‫מעמדם של רוחצי המתים היה דואלי‪ :‬הם זכו להערכה‪ ,‬אך נבדלו מן‬
‫הקהילה ולעתים עצם מבטם עורר פחדים‪ ,‬כפי שסיפרה יפה‪ ,‬ילידת הראת‬
‫(‪ ,)1999-1906‬שעסקה באפגאניסתאן במלאכת האפייה (‪ )nunva‬והייתה‬
‫מינקת (‪' :)shirde‬אימא של בעל שלי‪ ,‬ידידה‪ ,‬הייתה מורדה–שור‪ .‬לא היה לה‬
‫פחד בלב‪ ,‬היה לה כוח על השדים‪ ,‬הייתה שמה בעיניים שלה שחור וגם אנשים‬
‫היה להם פחד ממנה'‪ 22.‬דניאל‪ ,‬בנה של יפה‪ ,‬מידען שנולד בהראת בשנת‬
‫‪ ,1939‬הוסיף‪' :‬מה פתאום‪ ,‬סבתא שלי בכלל לא האמינה בשדים‪ ,‬היא הייתה‬
‫לוקחת את המנחות של הנשים ומאכילה את הילדים שלה וכולם היו מתפעלים‬

‫‪ 1	 9‬מכאן משתמע כי התנאי לרחצת המת הוא שהרוחצים יהיו‬
                                   ‫בעלי משפחות והורים לילדים‪.‬‬

‫‪ 	20‬בפתגם עצמו לא הוזכר התפקיד של רוחצת המתים‪ ,‬אך‬
‫פתגם זה עלה מפי המידעניות בקשר לאופייה של רוחצת‬

                                                              ‫המתים‪.‬‬
‫‪ 	21‬המונח חרב בספרות החרב ‪ -‬ספרות אזוטרית־מאגית שהיא‬
‫חלק מהפרקסיס של הקבלה המעשית ‪ -‬וב'חרבא דמשה'‬
‫מציין את הנוסחה הלשונית המאגית בביצוע פרקסיס טקסי‪.‬‬

                            ‫ראו‪ :‬הררי‪ ,‬חרבא דמשה‪ ,‬עמ' ‪.62-54‬‬
‫‪ 	22‬יפה עלתה לישראל בשנת ‪ .1951‬ראיינתי אותה בשנים ‪-1998‬‬

                     ‫‪ ,1999‬המובאה מריאיון ב–‪ 10‬בינואר ‪.1998‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 6‬ת ש ע " ג ) ‪51‬‬
   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57