Page 133 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 133

‫ג י ר ו ש ַק ְי ֻנ ק א ע ‪1 3 1‬‬

‫ִמ ְת'ל אלד'י ַל ֻהם ִמן עבדאללה בן ֻאּ ַבּי)‪ ,‬הלך אל שליח אללה‪ ,‬הסיר‬
‫מעצמו בפניו את התחייבותו כלפיהם והתנער מבריתם בפני אללה‬
‫ובפני שליחו‪ .‬הוא אמר‪" :‬שליח אללה‪ ,‬אני כורת ברית עם אללה‪,‬‬
‫עם שליחו ועם המאמינים ומתנער בפני אללה ובפני שליחו מן‬
‫הברית עם הכופרים הללו ומידידותם"‪ .‬בעניינו ובעניין עבדאללה‬
‫בן ֻאּ ַבּי ירד הסיפור (אלִקּצה) ב"פרק השולחן"‪" :‬הוי המאמינים‪ ,‬אל‬
‫תיקחו את היהודים והנוצרים למגינים ( ַאוְ ִליאא) לכם‪ ,‬כי מגינים הם‬
‫זה לזה‪ ,‬ומי בכם אשר ייקחם למגינים‪ ,‬כמוהו כאחד מהם" (קוראן‬

                                                 ‫‪ 5‬פסוק ‪273.)51‬‬

‫החיבור בין המסורת המשפחתית לפסוק הקוראן אינו מעלה ואינו‬
‫מוריד‪ .‬אשר לַקיְנֻקאע‪ ,‬ייתכן שהיו‪ ,‬כפי שנמסר במקור אחד‪" ,‬האמיצים‬
‫שביהודים"‪ 274‬וייתכן שלא‪ .‬עם זאת יש לעתים גם ידיעה קונקרטית בשפע‬
‫הפרטים הטפלים והדיאלוגים המציפים אותנו‪ :‬לענף ַעוְף של ח'זרג'‬
‫הייתה ברית עם ַקיְנֻקאע‪ .‬האחריות לברית התחלקה שווה בשווה בין‬
‫ֻעּבאדה מקבוצת המשנה ַקואִקל ובין אבן ֻאּ ַבּי מקבוצת המשנה ֻחּ ְב ַלא‪.‬‬
‫בשעת מבחן נזקקו ַקיְנֻקאע לבריתם עם בני ַעוְף‪ ,‬אבל רק אחד משני‬
‫בעלי בריתם‪ ,‬אבן ֻאּ ַבּי‪ ,‬עמד לצדם‪ .‬עם עריקת ֻעּבאדה ועמו הַקואִקל‪,‬‬
‫או חלק מהם‪ ,‬נחרץ גורל ַקיְנֻקאע ונפילתם הייתה רק שאלה של זמן;‬
‫מלחמה בין שתי קבוצות משנה של ענף ַעוְף על רקע הברית עם ַקיְנֻקאע‬
‫לא עמדה על הפרק‪ .‬יש סתירה בין מספר הלוחמים המיומנים שעמדו‬
‫לפי מה שמסופר לרשות ַקיְנֻקאע (על כך להלן) לבין הסתגרותם במבצר‬
‫ללא פעולה קרבית מחוצה לו‪ .‬ייתכן שבעקבות השינויים בזירה הצבאית‬
‫והפוליטית סביבם הם היו במצב של הלם‪ .‬המסורת המשפחתית קובעת‬
‫שתחילה הכריזו ַקיְנֻקאע מלחמה ולאחר מכן ֻעּבאדה נטש אותם‪ ,‬אבל‬
‫ייתכן שתחילה התנער ֻעּבאדה מבריתו עם ַקיְנֻקאע ורק לאחר מכן החליט‬
‫מוחמד לתקוף אותם‪ ,‬בהמשך לתנופת הניצחון בּ ַבְדר‪ .‬מכל מקום‪ ,‬איננו‬
‫עוסקים כאן באחריות פלילית‪ ,‬וסדר האירועים חשוב פחות מן השינוי‬

                                           ‫הפוליטי כבד המשקל הזה‪.‬‬
   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138