Page 138 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 138
136מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
בדואים משבט ּ ִכ ַלאּב (ענף של השבט הגדול עא ִמר בן ַצ ְע ַצעה) .הוא לא
ידע באותה שעה שלשבט ִּכלאּב היה הסכם עם מוחמד ,שמכוחו התחייב
מוחמד לשלם כופר נפש עבור שני ההרוגים .הדרישה לכופר נפש באה
דווקא מצד המנהיג הבדואי שהיה אחראי להרג המוסלמים בּ ִב ְאר ַמעּונה.
מוחמד התחייב לשלם את כופר הנפש ,וכאן נכנסו נצ'יר לתמונה :מוחמד
בא אליהם כדי לבקש סיוע בכופר הנפש ,והם ניסו כביכול לנצל את שעת
הכושר ולהרוג אותו.
הדרישה לסיוע בכופר נפש מלמדת על כך שבין מוחמד לבין נצ'יר היה
הסכם שחייב אותם לכך ,אבל יש בעניין זה ידיעות סותרות .הנה למשל
ידיעה קדומה מאוד במונחים של ספרות האסלאם ,מן המחצית השנייה
של המאה הראשונה .היא מגיעה מצד אחד ממוסא בן ֻעְקּבה ,בן דורו של
אבן אסחאק (מוסא מצטט את זֻ ְהרי) ,ומצד אחר מ ֻעְרוַה בן אלזֻּ ַביְר (מת
ב– .)713כרגיל בפרקים על המלחמה נגד היהודים אין לידיעה בלעדיות
בכל הנוגע לסיבה להתקפה על נצ'יר:
הנביא יצא אל בני נצ'יר כדי לבקש מהם סיוע בתשלום כופר הנפש
עבור שני הּ ִכלאּבים והם אמרו :שב ,אבו אלקא ִסם ,עד שתאכל ותחזור
עם מבוקשך .הוא ישב עם חבריו שהיו עמו לצד קיר כשהם מצפים
שיטפלו בעניינם .כאשר היו [נצ'יר] לבדם והשטן אתם הם נועצו
ביניהם בדבר שליח אללה ואמרו :לעולם לא תמצאוהו קרוב יותר
מכפי שהוא עכשיו .אמר אדם מהם :אם תרצו אעלה על גג הבית שהוא
[יושב] למרגלותיו ,אשמוט עליו אבן ואהרוג אותו .אבל אללה הודיע
לו [למוחמד] בדרך של השראה על מה שהם [נצ'יר] גמרו אומר לעשות
בעניינו .הוא קם [כלומר עזב את המקום] .חבריו חזרו [ל ַמדינה] ופסוק
קוראן ירד" :הוי המאמינים ,זכרו את החסד שנטה לכם אללה כאשר
השיב את יד האנשים מעליכם ,באומרם להרים ידם עליכם" וגו' (קוראן
5פסוק .)11כאשר אללה גילה לו [למוחמד] את דבר בגידתם ,הוא ציווה
עליהם לצאת מבתיהם לכל מקום שירצו .כאשר שמעו "הצבועים"
[אלה שהתאסלמו למראית עין] מה שרוצים לעשות לאחיהם וחבריהם
