Page 141 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 141
גירוש נצ'יר 139
פרשן קדום מספר על הפרשה בפירוט רב יותר בקשר לפסוק שכבר
צוטט ,קוראן .11 ,5שלושה מניצולי טבח ִּב ְאר ַמעונה ,שהוא אינו נוקב
בשמם ,הרגו במבואות ַמדינה שניים משבט ֻס ַליְם ,שהציגו את עצמם כבני
שבט עא ִמר (בן ַצ ְע ַצעה ,השבט שביצע את הטבח בבאר מעונה בהסתייעו
במידע שהגיע אליו משבט ֻס ַליְם) .למוחמד היה הסכם אי–לוחמה ( ֻמואַדעה
ו ַע ְהד) עם ֻס ַליְם ,וקרוביהם דרשו ממנו את כופר נפשם .הוא הסכים לשלם
לפנים משורת הדין אף על פי שהשניים הציגו את עצמם באופן כוזב כבני
שבט עא ִמר (ובכך חשפו את עצמם לסכנה של נקמת דם):
מוחמד יצא אל בעלי הברית שלו ( ַא ְהל ַע ְהִד ִה) [כלומר כדי לבקש
סיוע בכופר הנפש] ו ֵהחל בבני נצ'יר .הוא אמר :אתם שכנינו ובעלי
בריתנו ,ויש בעולם גלגל חוזר .ראיתם את האסון שנפל עלינו ,עשו
לנו טובה ואנו נגמול לכם עליה בעתיד אם ירצה אללה.
הנצ'ירים ביקשו ארכה כדי להתייעץ עם ֻקַריְט'ה והזמינו אותו לבוא ביום
כך וכך כדי לקבל את מה שיאספו עבורו .ואולם ,הם הזמינו את ֻקַריְט'ה
להרוג את מוחמד ,שהיה לדבריהם פתי ובא אליהם בלוויית אדם אחד או
שניים בלבד .מוחמד בא ביום המוסכם עם שלושה אנשים (אבו ּ ַבּ ְכרֻ ,ע ַמר
ועלי) וניצל רק בזכות העובדה שּ ַכ ְעּב בן אל ַא ְשַרף היה במקרה באותה שעה
ב ַמדינה ("בעיר") והם המתינו לשובו .בינתיים בא המלאך גבריאל ודיווח
למוחמד על המזימה293.
יש עניין מיוחד בדברים שמוסר ואִקדי על שהתרחש מאחורי הקלעים של
הנהגת נצ'יר ,כלומר הוויכוח שפרץ בין ֻחיַּי בן ַא ְח' ַטּב בתפקיד "המנהיג
חמום המוח" לבין ַס ַּלאם בן ִמ ְשּ ַכם בתפקיד "המנהיג השקול והזהיר" — רק
עד ראייה יהודי יכול היה למסור פרטים אלה .יש כאן גם חילופי דברים,
שכבר צוטטו לעיל ,בין נצ'יר לבין מוחמד בן ַמ ְס ַלמה בן אחותו של ּ ַכ ְעּב
בן אל ַא ְשַרף ,כולל הביטוי רב המשמעות "הלבבות השתנו":
כאשר בני נצ'יר נועצו ביניהם בדבר השלכת אבן על שליח אללה,
ַסּלאם בן ִמ ְשּ ַכם אסר זאת עליהם (נַהא ֻהם ַען ד'א ִלּך) והזהיר אותם מפני
