Page 144 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 144
142מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
יאמין בן ֻע ַמיְר היה אחד משני בני נצ'יר שהתאסלמו ערב כניעת נצ'יר
ושמרו בידיהם את מטעיהם 296.אין להתפלא על כך שהפרטים על קרבת
המשפחה הכפולה בין יאמין לבין ַע ְמר נשתמרו :אבן אסחאק מצטט את
הידיעה מבן משפחתו של יאמין (ּ ַב ְעץ' אאל יאמין ,מסתבר שהיה צאצא
שלו) 297,שראה חשיבות בהדגשת הפרטים האלה .ספק אם חיסול ַע ְמר
יכול לשמש ראיה לכך ש"מזימת האבן" היא עובדה היסטורית .הריגת בן
משפחה הייתה מבחן נאמנות שאין גבוה ממנו.
סיפור "מזימת האבן" אינו מבודד .הנה ידיעה מפורטת על ניסיון של
נצ'יר לרצוח את מוחמד בשיטה אחרת:
כופרי קריש כתבו אל עבדאללה בן ֻאּ ַבּי אבן ַסלּול ועובדי האלילים
מ ַאוְס וח'זרג' — שליח אללה היה אז ב ַמדינה ,לפני מערכת ּ ַבְדר —
לאמור :נתתם מחסה לחברנו [כלומר למוחמד] ואתם הרי המרובים
ביותר בין תושבי ַמדינה [דהיינו אתם רבים מן היהודים ומן המוסלמים].
אנו נשבעים באללה שאם לא תהרגו אותו או תגרשו אותו ,נסתייע
בבדואים נגדכם ואז נעלה עליכם כולנו עד שנהרוג את לוחמיכם
ונשבה את נשותיכם .כאשר נודע הדבר לאבן ֻאּ ַבּי ולעובדי האלילים
שאתו הם החליפו ביניהם איגרות ,נאספו ,שלחו [שליחים] וגמרו
אומר להילחם בנביא ובחבריו .כאשר נודע הדבר לנביא הוא פגש
אותם בראש קבוצה [מאנשיו] ואמר :האיום של ֻקַריְש השפיע עליכם
יותר מדי .הם לא מסוגלים להתנכל לכם יותר מכפי שאתם רוצים
להתנכל לעצמכם (מא ּכאנַת ִל ַתּכיַד ֻּכם ּ ִב ַאּ ְכ ַת'ר ִמּמא ֻתרידון ַאן
ַתּכידוא ּ ִב ִה ַאנְ ֻפ ַסּ ֻכם) .הרי אתם רוצים להרוג את בניכם ואחיכם
[כלומר את אלה שכבר הצטרפו אליי ויילחמו לצדי] .כאשר שמעו
זאת מן הנביא הם התפזרו והדבר נודע לכופרי ֻקַריְש .אז הייתה
מערכת ּ ַבְדר .אחרי מערכת ּ ַבְדר כתבו כופרי ֻקַריְש אל היהודים :הלוא
אתם אנשי הנשק והמצודות .הילחם תילחמו בחברנו או שנעשה
כך וכך ונבעל את נשותיכם [מילולית :ודבר לא יחצוץ בינינו לבין
העכסים שעל קרסולי נשותיכם] .כאשר הגיע מכתבם אל היהודים
