Page 145 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 145
גירוש נצ'יר 143
גמרו בני נצ'יר אומר לעשות מעשה בוגדנות .הם שלחו אל הנביא
לאמור :צא אלינו בראש שלושים איש מחבריך ואנו נצא עם שלושים
מלומדים ["חברים"] עד שניפגש [כלומר לדיון תאולוגי] במקום כזה
וכזה ,באמצע הדרך בינינו וביניכם .הם ישמעו ממך [על תורתך] ואם
יחשבו שאתה דובר אמת ויאמינו בך נאמין כולנו .יצא הנביא בראש
שלושים מחבריו ויצאו אליו שלושים מלומדים יהודים .כאשר יצאו
למישור רחב ידיים ללא צמחייה (ּ ַבראז ִמן אל ַאְרץ') אמרו היהודים
זה לזה :איך תגיעו אליו [כלומר כדי לפגוע בו] כשאתו שלושים
איש מחבריו שכולם מבכרים למות לפניו? הם שלחו אליו לאמור:
איך נבין זה את זה [בדיון שיתנהל בינינו ,מילולית :איך תבין ונבין]
כשאנו מונים שישים איש? צא אלינו בראש שלושה מחבריך ויצאו
אליך שלושה ממלומדינו .שמוע ישמעו את דבריך ואם יאמינו בך
נאמין כולנו ונחשוב שאתה דובר אמת .יצא הנביא בראש שלושה
אנשים מחבריו והם [היהודים] הסתירו פגיונות בבגדיהם ורצו לרצוח
את שליח אללה בעורמה (אל ַפ ְתּך) .אבל אישה שוחרת טוב (נא ִצחה)
מבני נצ'יר שלחה [שליח] אל אחיה 298והוא מוסלמי מן האנצאר
והודיעה לו על מעשה הבוגדנות שבני נצ'יר רצו לבצע נגד שליח
אללה .אחיה בא במהירות עד שהדביק את הנביא וגילה לו בסוד
את עניינם לפני שהנביא הגיע אליהם.
הנביא חזר ולמחרת השכם בבוקר עלה עליהם בראש הגדודים
[כלומר ללא פרשים] והטיל עליהם מצור .הוא אמר להם :אתם לא
תזכו אצלי לערובה לביטחון אלא בהסכם שתעשו אתי .הם סירבו
לעשות אתו הסכם והוא נלחם בהם באותו יום יחד עם המוסלמים.
למחרת השכם בבוקר עלה על בני ֻקַריְט'ה בראש הפרשים והגדודים
והניח לבני נצ'יר .הוא קרא להם [לֻקַריְט'ה] לעשות אתו הסכם והם
עשו אתו הסכם .אז סר מעליהם .למחרת עם שחר עלה על בני
נצ'יר בראש הגדודים ונלחם בהם עד שהסכימו לצאת לגלות ולקחת
אתם את מה שהגמלים יכולים לשאת ,חוץ מכלי הנשק .באו בני
נצ'יר ונשאו את מה שהגמלים יכלו לשאת ,כלומר מיטלטליהם
