Page 146 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 146
144מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
( ַא ְמ ִת ַעתהם) ,דלתות בתיהם ו[חלקי] העץ שלהם [של הבתים] .הם
היו מחריבים את בתיהם והורסים אותם ולוקחים את [חלקי] העץ
שלהם שהתאימו להם (וַ ַאּ ְבואב ּ ֻביו ִת ִהם ו ַח' ַשּ ַבהא פּכאנוא יֻ ַח' ִּרּבון
ּ ֻביו ַת ֻהם ַפיַ ְהִדמונַהא ַפיַ ְח ִמלון ַמא וא ַפַק ֻהם ִמן ַח' ַשּ ִבהא) .גלות זאת
שלהם הייתה התחלת כינוסם של האנשים אל ארץ ישראל .בני נצ'יר
השתייכו לשבט מבני ישראל שמעולם לא נאלץ לצאת לגלות מאז
גזר אללה גלות על בני ישראל ולכן הגלה אותם שליח אללה .אלמלא
הגלות שאללה גזר עליהם הוא [אללה] היה מענה אותם בעולם הזה
כשם שעונו בני ֻקַריְט'ה .אללה הוריד את הפסוקים "שוכני השמים
והארץ מספרים בשבח אללה ,והוא האדיר והחכם" עד הפסוק "אללה
הוא כל יכול" (קוראן 59פסוקים .)6-1עצי התמר של בני נצ'יר
היו לשליח אללה לבדו ,אללה נתן אותם לו בלבד ואמר" :כל אשר
חלק אללה לשליחו משללם — אתם לא הזנקתם לא סוס ולא גמל
כדי להשיגו" (קוראן 59פסוק ,)6כלומר [הוא הושג] ללא לחימה.
הנביא נתן את רובם [את רוב עצי התמר] ל ֻמהאגִ'רון וחילק אותם
ביניהם וכן [נתן מהם] לשניים מן האנצאר שהיו נזקקים .הוא לא
חילק [דבר] לאיש מן האנצאר זולתם .נשאר מהם [מעצי התמר של
נצ'יר] ההקדש של שליח אללה ביד בני פא ִטמה[ 299כלומר צאצאי
פאטמה בתו של מוחמד שהייתה נשואה לעלי בן אבי טא ִלּב].
מי שהסתפק בסיפור האישה והצורף כרקע למלחמה נגד ַקיְנֻקאע יסתפק
כנראה ב"מזימת האבן" ו"מזימת הפגיונות" כרקע למלחמה נגד נצ'יר.
הקורא הביקורתי ,לעומת זאת ,יבקש מן הסתם ניתוח אחר .סיפורי המזימות,
שסגולותיהם הספרותיות ברורות לעין ,אינם היסטוריים .הם מלמדים על
חסדּה של ההשגחה העליונה ויוצרים אצל המאזין או הקורא תחושת מתח,
הזדהות רגשית והקלה בחלוף הסכנה .הללו יודעים כמובן מראש שמוחמד
יינצל והזוממים ייכשלו ויבואו על עונשם ,אבל הידיעה הזאת אינה פוגמת
בהנאתם .עם זאת אין מדובר רק בתהילת ההשגחה העליונה ובאפקט
האמנותי והפסיכולוגי .בהיסטוריוגרפיה שאינה מתירה לייחס למוחמד
