Page 150 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 150
148מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
ַאּ ְביַאת) רשאיות להעמיס על גמל אחד מיטלטלים ( ַמתאע) כרצונן
והנותר שייך לנביא .אמר אל ַצ'חאּך :הוא נתן [כלומר התיר] לכל
שלושה אנשים גמל ונאד מים ( ִסקאא) .הם עשו זאת ויצאו מ ַמדינה
לסוריה ( ַשאם) ,אל אדרעי ויריחו ,להוציא שתי משפחות ,משפחת
אבו אל ֻחַקיְק ומשפחת ֻחיַּי בן ַא ְח' ַטּב ,שהלכו ל ַח'יְּ ַבר .קבוצה (טאיִפה)
מהם הלכה לאלחירה .לכך כיוון הפסוק "הוא אשר גירש את בעלי
הספר הכופרים ממושבותיהם" (קוראן 59פסוק — )2כלומר בני
נצ'יר" ,ממושבותיהם" — אשר היו ביַ ְת'ִרּב309.
אין דומה לחימה בסמטאות ,שהיא לחימה בשטח בנוי ,למצור על מצודה
מרכזית .כאמור לעיל ,המצודה של נצ'יר לא שימשה למגורים אלא העניקה
מחסה לכל השבט בעת מלחמה .פסוק קוראני מעורפל ,המזכיר את אלה
ש"החריבו את בתיהם במו ידיהם ובמו ידי המאמינים" (קוראן 59פסוק
,)2פורש על ידי הפרשנים בכמה דרכים ,וכולן נוגעות לבתיהם של נצ'יר
ולא למצודה שלהם .האחד אמר שנצ'יר הרסו את בתיהם מבפנים מתוך
שקינאו במוסלמים שעמדו לגור בהם ,בשעה שהמוסלמים הרסו אותם
מבחוץ .השני הסביר שכאשר נצ'יר הלכו שולל אחר הבטחת הסיוע של
"הצבועים" ,הם הרסו את בתיהם ועשו את הריסותיהם כמבצרים בשערי
הסמטאות ,בשעה שהמוסלמים ביצעו הרס בשאר הצדדים .השלישי מסר
תיאור חי של האירועים :כאשר המוסלמים השתלטו על אחד הרחובות
(או אחד השערים) שלהם (ַדְרּב ִמן ֻדרוּ ִב ִהם) ,הם החריבו אותו ובאותו
זמן היהודים נסוגו לצד האחורי של בתיהם ופרצו בהם פרצות מאחור.
הרביעי נימק את הרס הבתים כך :המוסלמים הרסו את האזורים שמחוץ
לעיר ,וכאשר היהודים ראו בבתיהם קורת עץ יפה או שער ,הם הרסו
את בתיהם ,שלפו אותם והעמיסו אותם על גבי גמלים 310.הפרשנים עשו
כמיטב יכולתם להתמודד עם פסוק קשה בקוראן ולא עם תולדות מלחמת
מוחמד בנצ'יר .עם זאת ברור שמבחינתם אין מדובר במצור על מצודה
אלא במלחמה בשטח בנוי.
אם אכן מדובר במלחמה מבית לבית ,הדעת נותנת שהיא נערכה בעיר
