Page 154 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 154

‫‪ 152‬מיכאל לקר | מוחמד והיהודים‬

‫[נגד מוחמד והמאמינים]‪ .‬הוא לא הסתפק בכך אלא נסע לֻקַריְש וקרא‬
‫להם להילחם בשליח אללה‪ .‬אבו ֻס ְפיאן ועובדי האלילים אמרו‪ :‬בשם‬

   ‫אללה‪ ,‬האם דתנו חביבה על אללה או דת מוחמד וחבריו? [‪318]...‬‬

‫לא ברור אם יש בדברים האלה ממש‪ .‬כשנדע יותר על החלוקה הפנימית‬
‫של נצ'יר — שהרי כמו בכל שבט היו בנצ'יר קבוצות משנה — אולי נבין‬
‫טוב יותר את מהלך המלחמה נגדם‪ 319.‬לפי שעה חייבים להודות שרב הנסתר‬
‫על הנגלה בפרשת נצ'יר‪ .‬עם זאת בידינו נתונים קונקרטיים שפזורים זעיר‬

           ‫פה זעיר שם‪ ,‬וכן מפת ַמדינה‪ ,‬שתלך ותשתכלל במשך הזמן‪.‬‬
‫שליח אללה תפס את מטעי נצ'יר ואת כלי הנשק‪ 50 :‬שריונים‪ 50 ,‬קובעים‬
‫ו–‪ 340‬חרבות‪ 320.‬מטעי נצ'יר הוכרזו " ַצ ִפּי"‪ ,‬כלומר החלק המובחר ביותר בשלל‪,‬‬
‫שהוענק למנהיג עוד לפני חלוקת השלל‪ .‬המטעים הפכו להקדש שהכנסותיו‬
‫נועדו לכיסוי הוצאותיו של מוחמד‪ 321.‬הוא לא נתן ללוחמים ארבע חמישיות‬
‫מהשלל כפי שהיה מקובל‪ ,‬אבל העניק מטעים לכמה מחבריו ונהג ברוחב‬
‫לב כלפי האנשים הודות להכנסות שהיו לו מהמטעים‪ .‬הנתונים בדבר מטעי‬
‫התמרים ראויים לתשומת לב‪ ,‬בין אם רואים בהם ובשאר הנכסים של נצ'יר‬
‫רקע למלחמה נגדם ובין אם לאו‪ .‬הסיבה פשוטה‪ :‬הם מלמדים על התועלת‬
‫הכלכלית שצמחה למוחמד מן המלחמה בנצ'יר‪ .‬הזוכים במטעים היו כמה‬
‫ממקורבי מוחמד מבין ה ֻמהאגִ'רון משבט ֻקַריְש ואחד מהם שלא היה מֻקַריְש‪.‬‬
‫גם שניים מהאנצאר קיבלו מטע משום ש"התלוננו על עוניים"‪ 322.‬בין המקבלים‬
‫אבו ּ ַבּ ְכר שקיבל את באר ח‪.‬ג'‪.‬ר‪ֻ ,.‬ע ַמר בן אל ַח'ּטאב שקיבל את באר ג'‪.‬ר‪.‬ם‪,.‬‬
‫עבד אלרחמן בן ַעוְף שקיבל את מטע ֻסואלה שנקרא גם "המטע של ֻס ַליְם"‬
‫(מאל ֻס ַליְם)‪ֻ ,‬צ ַהיְּב בן ִסנאן (שהיה ֻמהאגִ'ר אבל לא מֻקַריְש) שקיבל את מטע‬
‫אל ַצ' ּראטה וזֻּ ַביְר בן אל ַעּוַאם שקיבל את מטע אל ֻּבוַיְרה ו ָח ַלק אותו עם אבו‬
‫ַס ַלמה עבדאללה בן עבד אל ַא ַסד‪ 323.‬מטע באר ח‪.‬ג'‪.‬ר‪ .‬של אבו ּ ַבּ ְכר הפיק לכל‬
‫הפחות ‪ 20‬מטעני גמל של תמרים בשנה‪ .‬אבו ּ ַבּ ְכר טיפח אותו ( ַא ְצ ַל ַח) ונטע‬
‫בו עצי תמר‪ 324.‬לבנו של ֻע ַמר בן אל ַח'ּטאב‪ ,‬עבדאללה‪ ,‬הייתה נחלה ( ַאְרץ')‬
‫ב"עא ִליה"‪ 325‬ויש לשער שירש אותה מאביו‪ .‬חלק מעצי התמר במטע אל ֻּבוַיְרה‬
‫("הבאר הקטנה")‪ ,‬שנקרא גם בבדיחות הדעת או לגנאי בשם אלּ ֻבוַיְלה (מלשון‬
   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159