Page 128 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 128
126מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
את בתיהם והוציאו אותם מתוכם .ואולם ,כאשר נשבה אדם מאחד משני
הצדדים ,אספו כסף עד שפדו אותו (כלומר היהודים סייעו לפדות יהודים
שנלחמו נגדם) .הערבים גינו אותם על כך באומרם :כיצד אתם נלחמים
בהם ופודים אותם? היהודים הסבירו שהצטוו לפדות אותם ונאסר עליהם
להילחם בהם .ומדוע אם כן נלחמו בהם? לדבריהם ,משום שהתביישו לחזות
בהשפלת בעלי הברית שלהם.
כפי שנראה להלן ,הרקע לגירוש ַקיְנֻקאע נעוץ בהתפתחות פוליטית
פנימית באחד מענפי ח'זרג' .ליתר דיוק ,הדרך לנפילתם נסללה על ידי
מאבק בין מנהיג ותיק ומבוסס לבין מנהיג צעיר יותר ושאפתן .שוב אנו
חייבים את התובנה החשובה הזאת למסורת משפחתית .פרטי הסיפור (גם
הוא מסוג סיפורי "השתנות הלבבות") נשמרו הודות לצאצאי המנהיג הצעיר
יותר ,שהעבירו אותו מדור לדור עד שהגיע אל ספרי ההיסטוריה.
הפרק על ַקיְנֻקאע בביוגרפיה של מוחמד אינו מתמקד בהתפתחות
הפוליטית הפנימית הזאת .הוא כולל בעיקר סיפור על אישה רעולת פנים
שבאה לצורף יהודי בשוק של ַקיְנֻקאע וישבנּה נחשף בגלל תעלול אכזרי.
במקצת מהמקורות נאמר שמוחמד ראה בתעלול הזה עילה לביטול ההסכם
בינו לבין ַקיְנֻקאע 260.אפשר להתחקות אחר מקור סיפור האישה והצורף261,
שהוא מושך את הלב ומצוטט שוב ושוב כבר מאות שנים .ואולם ,אין צורך
בחוש ביקורת דק מן הדק כדי לזהות כאן מעשייה עממית שאין לה ולא
כלום עם הרקע האמתי לנפילת ַקיְנֻקאע ,מה גם שמדובר במוטיב מתגלגל
שיש לו מקבילה ב" ַאּיאם אל ַעַרּב" ,סיפורי הקרבות של הבדואים לפני
האסלאם 262.חוקר אחד הגדיל לעשות ומצא דמיון בין המעשייה הזאת
לבין מה שראה במו עיניו בשוק של צנעאא שבתימן .אם לשפוט לפי
האירוע ,אשר לדעת החוקר "הביא לבסוף לגירושם של ַקיְנֻקאע על ידי
מוחמד ,דהיינו חשיפת מערומיה של אישה כפרית על ידי ליצן אחד 263,הרי
ההומור המקובל בשוק של ַקיְנֻקאע היה גרסה מעט בוטה יותר של ההומור
הטיפוסי לשוק היהודים בצנעאא במאה הנוכחית" 264.כדאי בהחלט לנטוש
את האנתרופולוגיה ההשוואתית לטובת הסבר רציני .אחרי ככלות הכול
אין מדובר בהתנקשות באדם ,מרכזי ככל שיהיה ,אלא בגירוש שבט שלם.
