Page 196 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 196
194מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
דווקא משום שהביוגרפיה של מוחמד אינה מקמצת בפרטים מביכים בדבר
המשא ומתן שהתנהל ב ֻחַדיְּ ִביה .מוחמד גילה שם גמישות מופלגת .הוא
הסכים לוותר בנוסח ההסכם עם ֻקַריְש על נוסחות אסלאמיות מובהקות:
"בשם אללה הרחמן והרחום" הוחלפה בנוסחה הערבית העתיקה "בשמך
הוי אללה" (ּ ִבא ְס ִמּך אלל ֻהם) ו"מוחמד שליח אללה" הוחלפה ב"מוחמד
בן עבדאללה" .ויתור נוסף חייב את מוחמד להחזיר למכה כל אדם שיבוא
אליו בלי רשות האפוטרופוס שלו לאחר שכבר התאסלם או כשהוא מתעתד
להתאסלם .יתר על כן ,סעיף זה היה חד–צדדי ,וֻקַריְש לא התחייבו להחזיר
ל ַמדינה מוסלמים שיבואו אליהם .הוויתורים — בייחוד זה האחרון — היו
מרחיקי לכת 454.לעומתם ,הוויתורים שהושגו מֻקַריְש ,ושחוקרים נתלו בהם
כדי להסביר את ויתורי מוחמד ,אינם בגדר תמורה מספקת455.
המלומד ההודי–מוסלמי המנוח מוחמד ַח ִמידוללה ( )2002-1908גילה לפני
עשרות שנים בחיבור הלכה מוסלמי ידיעה מופלאה על התמורה האמתית
שמוחמד זכה בה .חמידוללה פרסם את הידיעה בספר שהמהדורה הראשונה
שלו הופיעה בחידראבאד שבהודו ב– .1941המדובר בטקסט מתוך חיבור
הלכה מאת ַסַר ְח' ִסי בן המאה האחת עשרה (מת ב– ,)1090שהוא פירוש
על ספרו של חכם הלכה קדום מן המאה השמינית 456.הטקסט של החכם
הקדום ,המבואר על ידי ַסַר ְח'סי ,עוסק בצבא מוסלמי שחוצה עיר של " ַא ְהל
אל ַחְרּב" ,כלומר אנשים שהמוסלמים נמצאים אתם להלכה במצב מלחמה.
המוסלמים אינם חזקים דיים לגבור על תושבי העיר הזאת וברצונם רק לעבור
בשטחּה כדי להגיע לאויבים אחרים ולהילחם בהם .תושבי העיר דורשים
מהמוסלמים שלא יעברו בנתיב מסוים .בתמורה מתחייבים התושבים שלא
להרוג או לשבות איש מהמוסלמים .חכם ההלכה הקדום סבר שאם יש בכך
ברכה ( ַח'יְר) עבור המוסלמים ,אין כל פסול בהתחייבות כזאת ובבחירת
נתיב אחר ,אף אם הוא ארוך ומפרך יותר .אל הדברים האלה מסמיך ַסַר ְח'סי,
כ– 300שנה לאחר החכם הקדום ,את ההערות המאלפות הבאות:
שכן אין הם [כלומר המוסלמים] יכולים להיות בטוחים ש[תושבי העיר]
לא ילכו אחריהם ולא יהרגו אדם אחד או שניים מאלה שנמצאים
