Page 197 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 197
ה ס כ ם ֻח ַד ְי ִּב י ה ו כ י ב ו ש ַח ' ְי ַּב ר 1 9 5
במאסף של הצבא ,והסכם אי–הלוחמה ( ֻמואַדעה) הזה מבטיח אותם
מפני כך .הרי שליח אללה הסכים בהסכם אי–הלוחמה ביום ֻחַדיְּ ִביה
לתנאים חמורים יותר :אנשי מכה התנו עמו שיחזיר להם כל אחד
מהם שיבוא [אל מוחמד] כמוסלמי והוא קיים עבורם את התנאי הזה
עד אשר בוטל [כלומר בהתגלות קוראן] .זאת משום שהייתה בכך
תועלת (נַ ַט'ר) עבור המוסלמים בגלל הקנוניה ( ֻמוַא ַט ַאה) בין תושבי
מכה לתושבי ַח'יְּ ַבר[ .נקבע בקנוניה הזאת] שאם שליח אללה יפנה
אל אחד הצדדים [כדי לתקוף אותו] ,הצד האחר יתקוף את ַמדינה.
הנביא כרת הסכם אי–לוחמה עם תושבי מכה כדי שיהיה בטוח מרע
מן האגף שלהם כאשר יפנה ל ַח'יְּ ַבר .אנו למדים אפוא שאין כל פסול
בהסכמה לתנאי כזה אם יש בו תועלת עבור המוסלמים457.
ַמדינה ,עירו של האויב המשותף של מכה ו ַח'יְּ ַבר ,ממוקמת ביניהן
וה"קנוניה" הביאה זאת בחשבון :מכה ו ַח'יְּ ַבר התחייבו לסייע זו לזו באמצעות
תקיפת מוחמד בעורפו במקרה שיתקוף אחת מהן .כלומר ,אם מוחמד יתקוף
את ַח'יְּ ַבר ,מכה תתקוף אותו בעורפו ואם יתקוף את מכהַ ,ח'יְּ ַבר תתקוף
אותו בעורפו .מסתבר ש ַסַר ְח'סי ,שאינו מוסר את מקור הידיעה שלו ,מצטט
חיבור שאינו מוכר לנו כעת .הסעיף הראשון של הסכם ֻחַדיְּ ִביה ,שהיה הסכם
אי–לוחמה לתקופה מוסכמת (על אורך התקופה יש גרסות שונות) ,העניק
לשני הצדדים ערובה לביטחון .סעיף זה סתר את ברית ההגנה בין מכה לבין
ַח'יְּ ַבר ובכך בעצם ביטל אותה .מכה העניקה למוחמד "אור ירוק" לתקוף
את ַח'יְּ ַבר .זמן קצר (אולי כמה שבועות) 458לאחר חתימת הסכם ֻחַדיְּ ִביה
אכן עלה מוחמד על ַח'יְּ ַבר וכבש אותה בלי לחשוש מהתקפה של מכה
בעורפו .הצלחותיו של מוחמד במלחמתו נגד יהודי ַמדינה וההתנקשויות
המוצלחות בשני מנהיגי ַח'יְּ ַבר — בייחוד ההתנקשות האחרונה באליֻ ַסיְר
בן ִרזאם — הובילו כנראה את מכה למסקנה שבעלי בריתּה היהודים אינם
מסוגלים עוד להגן על עצמם ,קל וחומר שאינם מסוגלים לקיים את הברית
ביניהם .הסכם ֻחַדיְּ ִביה היה שיאו של תהליך התקרבות ארוך בין מוחמד
לאויבי האתמול שלו במכה ,ובראשם אבו ֻס ְפיאן ממשפחת ֻא ַמּיה.
