Page 202 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 202
200מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
נשותיהם וילדיהם ולא יחצצו בין שליח אללה לבין המטעים ( ַמאל),
האדמות ,הזהב ,הכסף ,הסוסים ,כלי הנשק והבדים שלהם ,להוציא
את הבגד שלעורו של אדם .אמר שליח אללה :החסות (ִד'ּמה) של
אללה והחסות של שליחו תוסר מכם אם תסתירו ממני דבר מה ,והוא
[ּ ִכנאנה] עשה אתו הסכם על כך .שליח אללה תפס את המטעים בזה
אחר זה על ידי שליח ,ושליחו גם תפס את המיטלטלים ( ַמתאע) ואת
הנשק .הוא מצא מאה שריונים ,ארבע מאות חרבות ,אלף כידונים
(ֻר ְמח) וחמש מאות קשתות ערביות על אשפותיהן [מוקד העניין
הוא בקטעים שלהלן]:
שליח אללה שאל את ּ ִכנאנה בן [אלרביע בן] אבי אל ֻחַקיְק על אודות
האוצר [או האוצר הקבור באדמהַ ּ ,כנְז] של משפחת אבי אל ֻחַקיְק
— [להלן תוספת פרשנית של אחד המעתיקים ]:ותכשיטים משלהם
שהיו ב[אמתחת עשויה] עור גמל ( ַמ ְסּך גַ' ַמל) .הוא היה שייך לאדם
הגרוע ביותר ביניהם ונקרא על שמו 466.יש וחתונה הייתה נערכת
במכה ואז היו באים אליהם [כלומר ממכה ל ַמדינה] ושואלים מהם
את התכשיטים למשך חודש והם [התכשיטים] היו אצלם [במכה].
התכשיטים ההם היו אצל זקני משפחת אבו אל ֻחַקיְק בכל דור [עד
כאן התוספת הפרשנית] — ואמר [ּ ִכנאנה] :אבו אלקאסם [כלומר
מוחמד] ,הוצאנו אותו [את האוצר] במלחמתנו ולא נותר ממנו דבר.
[אכן] נהגנו להניח אותו בצד (נְַר ַפ ֻע ֻה) [כלומר חסכנו אותו] ליום
כזה [של מצוקה] ,אבל המלחמה ובקשות[ינו] לסיוע בלוחמים [מקרב
בעלי בריתנו הבדואים] לא הותירו מזה דבר .שניהם [העריכה של
ואִקדי אינה מוצלחת :אנו מגלים כאן לפתע שּ ִכנאנה לא היה לבד.
האדם הנוסף היה אחיו] נשבעו על כך שבועות חמורות והתאמצו
[לשכנע שהם דוברי אמת] .שליח אללה אמר לשניהם :החסות של
אללה והחסות של שליחו תוסר מכם אם הוא [האוצר] נמצא אצלכם?
אמרו שניהם :כן .אז אמר שליח אללה :ו[אם יימצא אצלכם] ,יותר
לי לקחת את מטעי שניכם ולשפוך את דם שניכם כרצוני ולא
תהיה לכם חסות? אמרו :כן .ושליח אללה העיד בהם את אבו ּ ַבּ ְכר,
