Page 209 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 209

‫ה ס כ ם ֻח ַד ְי ִּב י ה ו כ י ב ו ש ַח ' ְי ַּב ר ‪2 0 7‬‬

‫במכה בעזרת תחבולה‪ .‬הוא שיקר לתושבי מכה ואמר שמוחמד הובס על‬
‫ידי היהודים‪ ,‬אבל לעבאס‪ ,‬דודו של מוחמד‪ ,‬גילה את האמת‪ :‬הוא סיפר לו‬
‫שמוחמד נשא לאישה את בתו של ֻחיַּי בן ַא ְח' ַטּב ( ַצ ִפּיה) והרג את בני אבי‬
 ‫אל ֻחַקיְק‪ .‬כמה ימים מאוחר יותר חלק עבאס את האמת עם תושבי מכה‪:‬‬

‫הוא [מוחמד] כבש את ַח'יְּ ַבר‪ ,‬נשא לאישה את בת מלכם ֻחיַּי בן ַא ְח' ַטּב‬
‫והתיז את ראשיהם של בני אבו אל ֻחַקיְק בהירי העור והנדיבים‪,‬‬

                   ‫שראיתם בהם מנהיגי נצ'יר ביַ ְת'ִרּב [ו ַח'יְּ ַבר]‪479.‬‬

‫בסיפור שני גיבורים‪ :‬בן שבט ֻס ַליְם‪ ,‬שהוליך שולל את המכאים‪ ,‬ועבאס‬
‫דודו של מוחמד‪ ,‬שהיה כביכול נאמנו של מוחמד אף על פי שנשאר במכה בין‬
‫הכופרים‪ .‬התזת הראשים שברקע הסיפור היא פרט מהימן יחסית שמצטרף‬

                ‫לעדויות האחרות על "הטבח הקטן" בבני אבו אל ֻחַקיְק‪.‬‬
‫ַצ ִפּיה נפלה בעצם בחלקו של ִד ְחיה אלּ ַכ ְלּבי יפה התואר‪ .‬מוחמד לקח‬
‫אותה מידיו ונתן לִד ְחיה תמורתה שבעה עבדים (כלומר נשים וילדים)‪,‬‬
‫ולפי גרסה אחרת נתן לו שתי בנות דוד של ַצ ִפּיה‪ 480.‬הגרסה השנייה שייכת‬
‫לאבן אסחאק‪ ,‬שמוסיף כי שבויות מ ַח'יְּ ַבר (נערות צעירות ונשים) נפוצו בין‬
‫המוסלמים‪ 481.‬לפי גרסה נוספת נתן מוחמד לִד ְחיה את אחותו של ּ ִכנאנה בן‬
‫אלרביע בן אבי אל ֻחַקיְק‪ ,‬שהייתה גיסתה של ַצ ִפּיה‪ 482.‬ריבוי הגרסות טיפוסי‪,‬‬
‫אבל גם אם איננו יודעים בדיוק איזה פיצוי קיבל ִד ְחיה תמורת ַצ ִפּיה‪ ,‬הרי‬
‫כל הגרסות נשענות על בסיס עובדתי משותף ודי לנו בכך‪ .‬תפוצה רחבה‬
‫של שבויות ַח'יְּ ַבר בין המוסלמים פירושה מספר ניכר של שבויות‪ ,‬הרבה‬
‫מעבר לנשות משפחת אבו אל ֻחַקיְק‪ .‬הדעת אכן נותנת שלמרות דברי זֻ ְהרי‬
‫על שביית המשפחה הזאת בלבד (נוסף על ַצ ִפּיה)‪ ,‬רבים מן ההרוגים ב ַח'יְּ ַבר‬

          ‫שנשותיהם וילדיהם נשבו לא היו מן המשפחה הזאת דווקא‪483.‬‬
   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214