Page 45 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 45
ַמ ד י נ ה ֶע ר ב ה א ס ל א ם 4 3
להודות שמלכתחילה היו נתונים למרּות היהודים ,אבל משעה שהרגו את
המלך העריץ ִפ ְטיַוְן הפכו היהודים לבני חסות שלהם:
כאשר מאלך בן אל ַעגְ'לאן [בן שבט ח'זרג' שהתנקש ב ִפ ְטיַוְן] הרג
את מי שהרג מן היהודים הם הושפלו ,כושר ההגנה העצמית שלהם
פחת ופחד גדול נפל עליהם .בכל פעם שאדם מבני ַאוְס וח'זרג'
התנכל להם ,הם לא פנו עוד איש לרעהו [בבקשת סיוע] כמו שנהגו
לעשות לפני כן ,כי אם היהודי היה הולך אל אלה שבהם חסה
וביניהם התגורר ואומר :שכניכם ובני חסותכם אנו (נַ ְחן גִ'יַראנֻּ ֻכם
וַ ַמוא ִליּ ֻכם) .כל שבט יהודי פנה אל קבוצה שבטית (ּ ַב ְטן) של ַאוְס
וח'זרג' כדי להישען על כוחה68.
במילים אחרות ,לטענת האנצאר הריגת ִפ ְטיַוְן הייתה נקודת המפנה
ביחסיהם עם היהודים ,ולאחריה הם שלטו ב ַמדינה .התיאור הזה התקבל
אצל רוב החוקרים כתמונת מצב של ַמדינה בשעה שמוחמד בא אליה69,
אבל אין לקבל את הדברים כפשוטם .ראשית ,העמימות בידיעה שצוטטה
לעיל בנוגע לזהות היהודים שבהם מדובר היא מכוונת :היא כורכת יחדיו
שבטים חלשים וחזקים; שנית ,האירועים הללו לא התרחשו ערב האסלאם
אלא כמה דורות לפני ההג'רה :מאלך בן אלעג'לאן היה סבו–זקנו של אחד
מחברי מוחמד; שלישית ,טענת האנצאר בדבר מהפך במעמדם צריכה
להיבחן לאור הפולמוס החריף שכוון נגדם .אכן ,מות ִפ ְטיַוְן ומאורעות
אחרים החלישו כמה מן השבטים היהודיים ונראה שאף השפיעו לזמן מה
גם על השבטים החזקים ,אבל כפי שנראה ,תוצאות קרב ּ ֻבעאת' ,שהתרחש
כמה שנים לפני ה ִהגְ'רה ,מלמדות שערב ה ִהגְ'רה היו שבטי נצ'יר וֻקַריְט'ה
רבי עוצמה ואולי אפילו בשיא כוחם.
