Page 49 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 49

‫ַמ ד י נ ה ֶע ר ב ה א ס ל א ם ‪4 7‬‬

‫לשביתת הנשק המשוערת תרמה פעילותו הדיפלומטית הנמרצת של‬
‫אבן ֻאּ ַבּי לשם שיקום מערכת הבריתות ב ַמדינה‪ .‬למרבה המזל נשמרה‬
‫בעניין זה ידיעה נדירה ששופכת אור על התפתחות היסטורית חשובה‪ .‬אבן‬
‫ֻאּ ַבּי שימש כנושא הדגל של ח'זרג' וכמפקדם במלחמה‪ .‬הם האמינו שהוא‬
‫מביא להם מזל טוב ונהגו לפי דעתו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בקרב ּ ֻבעאת' עמד בראש‬
‫ח'זרג' מנהיג אחר‪ ,‬משום שאבן ֻאּ ַבּי דחה את הצעת זה האחרון להרוג את‬
‫בני הערובה היהודים‪ .‬אבן ֻאּ ַבּי לא הרג את בני הערובה שהוחזקו במבצרו‬
‫ויחד עם אחרים מח'זרג' שהלכו בעקבותיו נמנע מהשתתפות בקרב‪ 83.‬את‬
‫הידיעה הנדירה והסתומה במקצת על מה שקרה אחרי הקרב אנו מוצאים‬
‫בספר תולדות ַמדינה של סמהודי‪ .‬מסתבר שלא זאת בלבד שאבן ֻאּ ַבּי נמנע‬
‫מהריגת בני הערובה היהודים שבידיו — על כך אנו יודעים גם ממקורות‬
‫אחרים — אלא שהוא פעל להחזרת מערך הבריתות הישן על כנו‪ .‬הידיעה‬

                         ‫שלהלן עוסקת באחרית הדבר של קרב ּ ֻבעאת'‪:‬‬

‫היהודים נשבעו להרוס את מבצר עבדאללה בן ֻאּ ַבּי [‪ ]...‬וכאשר הקיפו‬
‫את המבצר אמר להם עבדאללה‪" :‬באשר לי הרי לא השתתפתי אתם‬
‫[במלחמה] והנה ילדיכם אשר אצלי‪ ,‬לא הרגתי איש מהם ואסרתי‬
‫על ח'זרג' [לעשות זאת] אבל הם המרו את פי"‪ .‬רוב בני הערובה‬
‫שהיו אצלו היו מילדי בני נצ'יר‪ .‬הם שמחו כששמעו על כך והעניקו‬
‫לו חסות מפני ַאוְס ומפני ֻקַריְט'ה [שרצו לפגוע בו]‪ .‬הוא שלח את‬
‫ילדיהם לחופשי וכרת אתם ברית‪ .‬אז לא הרפה עד שהחזיר אותם‬

                         ‫בכל מיני תחבולות לברית עם ח'זרג'‪84.‬‬

‫נראה שיש להבין את הדברים כך‪ :‬תחילה כרת אבן ֻאּ ַבּי ברית עם נצ'יר‬
‫מטעם הקבוצה השבטית שלו‪ ,‬כלומר ענף ַעוְף של ח'זרג'‪ ,‬ואולי בשם‬
‫קבוצת המשנה של ַעוְף שאליה השתייך שנקראה ֻחּ ְב ַלא‪ .‬אבל הוא לא‬
‫הסתפק בכך אלא הרחיב את הברית עד שחזרה לקדמותה והקיפה לא רק‬
‫את הקבוצה השבטית שלו (ענף ַעוְף או קבוצת המשנה ֻחּ ְב ַלא) אלא גם את‬

                                                     ‫שאר ענפי ח'זרג'‪.‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54