Page 71 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 71

‫ה ת ב ס ס ו ת מ ו ח מ ד ב ַמ ד י נ ה מ ן ה ִה ְג ' ר ה ע ד ק ר ב ַּב ְד ר ‪6 9‬‬

‫אחד מענפי קבוצת השבטים ע'סאן שלט בממלכת ע'סאן‪ ,‬ממלכת החיץ‬
‫הערבית של הביזנטים‪ .‬אמנם מלכי ע'סאן נקראו בני גַ' ְפנה‪ ,‬אבל גַ' ְפנה‬

                                      ‫שבהסכם השתייכה לענף אחר‪134.‬‬
‫"הסכם האומה"‪ ,‬שהיה יפה לזמנו‪ ,‬איבד את משמעותו לאחר תקופה‬
‫לא ארוכה‪ .‬מעניין לציין בהקשר זה שהשתתפות ַת' ְע ַלּבה בן אל ִפ ְטיַוְן‬
‫בהסכם לא הצילה אותם מן הגלות‪ ,‬שהייתה גם מנת חלקם של ַקיְנֻקאע‪,‬‬
‫נצ'יר ושבטים יהודיים אחרים‪ .‬נמסר שבני ַת' ְע ַלּבה בן אל ִפ ְטיַוְן (שנקראים‬
‫גם בני אל ִפ ְטיַוְן סתם) הוגלו מ ַמדינה ללא קרב בשנה השלישית ל ִהגְ'רה‬
‫(‪ )625-624‬והלכו ל"שאם" או "סוריה רבתי"‪ .‬במקרה זה הכוונה כנראה לעבר‬
‫הירדן או ארץ ישראל‪ .‬כמו כן נמסר שניתנה להם הבחירה בין מלחמה ובין‬
‫גלות‪ ,‬והם בחרו באפשרות השנייה‪ .‬ואולם‪ ,‬לא כל בני השבט גלו מ ַמדינה‪:‬‬
‫אלה מהם שהתאסלמו נשארו בה והסתפחו כבני חסות לשבט מוסלמי‪135.‬‬
‫אין זה מפתיע שעל הגליית שבט יהודי ממשתתפי "הסכם האומה" נודע‬
‫לנו באופן מקרי מתוך חיבור שאיננו דווקא ביוגרפיה של מוחמד‪ .‬ידיעות‬
‫בעלות חשיבות מכרעת מופיעות שוב ושוב בהקשרים ובמקומות לא‬
‫צפויים‪ .‬גירוש ַת' ְע ַלּבה בן אל ִפ ְטיַוְן מ ַמדינה מוכיח שלאחר פרוץ העימות‬
‫בין מוחמד ליהודים הורעו היחסים גם עם אלה שתמכו בו מלכתחילה‪ ,‬בין‬

                              ‫היתר על ידי הצטרפות ל"הסכם האומה"‪.‬‬
‫לסיכום שאלת השתתפות היהודים בהסכם‪ :‬השבטים היהודיים העיקריים‪,‬‬
‫כמו גם כל השבטים היהודיים האחרים שאינם נזכרים בהסכם‪ ,‬לא השתתפו‬
‫בו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬היקף השתתפותם של היהודים בהסכם היה מצומצם‪.‬‬
‫עם זאת נודעה להסכם השפעה ניכרת על המצב הפוליטי ב ַמדינה ועל‬
‫גורלם של היהודים‪ .‬ההסכם הפריד בין ה" ֻמ ְא ִמנון"‪ ,‬הלוא הם נאמני‬
‫מוחמד מן ה ֻמהאגִ'רון ומן האנצאר‪ ,‬לבין בני משפחותיהם שלא הצטרפו‬
‫להסכם‪ .‬למראית עין וברמה ההצהרתית המשיכה המערכת השבטית לתפקד‬
‫כרגיל‪ ,‬אבל למשך כמה שנים מכריעות זכתה הזיקה המשפטית הפנימית‬
‫בין ה" ֻמ ְא ִמנון" שהשתייכו לעדה (ערבית‪ֻ :‬אּמה) של מוחמד לבין עצמם‬
‫לעדיפות על פני הסולידריות השבטית הטבעית שנבעה מקשרי הדם‪ .‬משעה‬
‫שנאסר על חבר עדה (" ֻמ ְא ִמן") להרוג חבר עדה אחר‪ ,‬גם אם זה האחרון‬
   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76