Page 74 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 74

‫‪ 72‬מיכאל לקר | מוחמד והיהודים‬

‫[כלומר ֻקַריְש]‪ .‬שליח אללה נענה לכך וכתב ביניהם הסכם‪ ,‬שלא‬
‫יסייעו נגד שליח אללה ולא נגד איש מחבריו בדיבור‪ ,‬במעשה‪ ,‬בנשק‬
‫או בסוסים‪ ,‬בחשאי או לאור יום‪ ,‬בלילה או ביום‪ ,‬ואללה הוא ֵעד‬
‫להתחייבותם (ואללה ּבד'אלּך ַע ַליְ ִהם ַשהיד)‪ .‬אם יעשו כך [כלומר‬
‫יפעלו בניגוד להסכם]‪ ,‬יהיה שליח אללה רשאי לשפוך את דמם‪,‬‬
‫לשבות את צאצאיהם ונשותיהם ולקחת את רכושם‪ .‬הוא כתב לכל‬

                                              ‫שבט הסכם נפרד‪.‬‬

‫הדיאלוג ופירוט העונשים שיהיה מוחמד רשאי להטיל על היהודים‬
‫במקרה של הפרת ההסכם הם המצאה‪ :‬אין פירוט כזה בהסכמי אי–לוחמה‬
‫אחרים שמוכרים לנו מן המקורות‪ .‬הפירוט גם מתאים להפליא — ובעצם‬
‫מתאים מדי — למה שבאמת קרה לֻקַריְט'ה‪ .‬הידיעה הולכת ומונה את‬
‫מנהיגי השבטים שהיו אחראים על קיום ההסכמים‪ֻ :‬חיַּי בן ַא ְח' ַטּב מנצ'יר‪,‬‬
‫ּ ַכ ְעּב בן אסד מֻקַריְט'ה ו ֻמ ַח'יְריק מַקיְנֻקאע‪ ,‬שהיה בעל הרכוש והמטעים‬
‫הגדול ביותר ביניהם‪ 139.‬בכל מקרה‪ ,‬הדיאלוג והפיתוח הספרותי נעשו‬
‫במסגרת היסטורית שמוסכמת על כל המקורות‪ :‬עובדת קיומם של הסכמי‬

                           ‫אי–לוחמה עם השבטים היהודיים העיקריים‪.‬‬
‫ידיעות אחרות בעניין ההסכמים עם השבטים היהודיים הגדולים חלוקות‬
‫באופן מהותי בשאלת התחייבויות היהודים מעבר להתחייבות (ההדדית)‬
‫לאי–לוחמה‪ .‬שאלת המפתח היא אם התחייבו היהודים לעזור למוחמד‬
‫נגד אויביו‪ .‬בחיבור אחד‪ ,‬המוקדש ל"זכות הראשונים" ( ַאואיִל) בעניינים‬
‫היסטוריים שונים‪ ,‬נאמר שההסכם הראשון שעשה מוחמד עם יהודי ַמדינה‬
‫היה הסכם אי–לוחמה עם נצ'יר‪ֻ ,‬קַריְט'ה וַקיְנֻקאע‪ ,‬ובו נקבע שיימנעו מסיוע‬
‫לעובדי האלילים ויהיו עזר למוסלמים‪ .‬ואולם‪ ,‬המלומד המוסלמי ממוצא‬
‫יהודי מוחמד בן ּ ַכ ְעּב אלֻקַרט'י קובע בראשית הפרק על מלחמת מוחמד‬

                                                        ‫בבני ַקיְנֻקאע‪:‬‬

‫כאשר שליח אללה בא ל ַמדינה‪ ,‬כל היהודים כרתו אתו הסכמי‬
‫אי–התקפה‪ .‬הוא כתב בינו לבינם הסכם‪ .‬שליח אללה צירף כל‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79