Page 75 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 75

‫ה ת ב ס ס ו ת מ ו ח מ ד ב ַמ ד י נ ה מ ן ה ִה ְג ' ר ה ע ד ק ר ב ַּב ְד ר ‪7 3‬‬

‫קבוצה שבטית אל בעלי בריתּה וקבע בינו לבינם [כלומר בינו לבין‬
‫כל היהודים] ערובה [הדדית] לביטחון‪ .‬הוא קבע להם תנאים‪ .‬בין‬

                      ‫התנאים שקבע‪ :‬שלא יסייעו לאויב נגדו‪140.‬‬

‫הוא מוסיף ומספר כיצד היהודים (כלומר ַקיְנֻקאע) הפרו את הברית‬
‫כשחזר מוחמד ל ַמדינה לאחר קרב ּ ַבְדר‪ .‬בידיעה נכללו רק הפרטים שנראו‬
‫רלוונטיים‪ ,‬והיא נועדה לבסס את האשמת היהודים בהפרת הברית‪ .‬והנה‬

             ‫ידיעה נוספת המשולבת בתיאור המלחמה נגד בני ֻקַריְט'ה‪:‬‬

‫כאשר בא שליח אללה [ל ַמדינה] הוא עשה הסכם עם ֻקַריְט'ה‪ ,‬נצ'יר‪,‬‬
‫ו[שאר] היהודים שהיו ב ַמדינה‪ ,‬לאמור‪ ,‬שלא יהיו אתו ולא נגדו‪ .‬ויש‬
‫אומרים‪ :‬עשה אתם הסכם שיעזרו לו נגד מי שיתקוף אותו ושיחזיקו‬
‫בהסדרים הקודמים שלהם עם ַאוְס וח'זרג' בדבר סיוע הדדי בענייני‬

         ‫כופר נפש [ועניינים משפטיים נוספים שקשורים לכך]‪141.‬‬

‫ההקשר שבו מופיעה הידיעה מלמד שגם היא נועדה לבסס את האשמת‬
‫היהודים בהפרת ההסכמים עם מוחמד ובכך להצדיק את פעולתו נגדם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬קיום המניע לזיוף וחוסר הבהירות לגבי התוכן אינם מצדיקים‬
‫את פסילת העדויות עליהם‪ .‬ראשית‪ ,‬חילוקי הדעות בין המקורות מחזקים‬
‫דווקא את המכנה המשותף שלהם‪ ,‬כלומר את עצם קיומם של הסכמי‬
‫אי–הלוחמה; שנית‪ ,‬שני הצדדים נזקקו לשקט כדי לקיים את הפעילות‬
‫הכלכלית היומיומית‪ .‬בעלי הקרקעות החקלאיות ב"סא ִפלה" היו תלויים‬
‫בשיתוף פעולה עם תושבי ה"עא ִליה"‪ ,‬שהרי ֵמי ֵמי ההשקיה של ה"סא ִפלה"‬
‫הגיעו מן ה"עא ִליה"‪ .‬המסחר בשוקי ַמדינה הצריך ביטחון ותנועה חופשית‬
‫של אנשים וסחורות‪ .‬לכאורה יכול היה מוחמד להסתפק בחסות שהעניקו‬
‫לו האנצאר ולא נזקק להסכמי אי–לוחמה נפרדים‪ ,‬אבל ה ֻמהאגִ'רון מופיעים‬
‫בראש "הסכם האומה" כקבוצה עצמאית‪ ,‬ומתקבל על הדעת שמוחמד חתם‬
‫בשמם על הסכמים עם היהודים זמן קצר לאחר בואו ל ַמדינה‪ .‬המלומדים‬
‫המוסלמים מיְמי הביניים‪ ,‬שעסקו בתולדות מוחמד‪ ,‬ליקטו‪ ,‬ניפו‪ ,‬מיזגו‪,‬‬
   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80