Page 72 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 72

‫‪ 70‬מיכאל לקר | מוחמד והיהודים‬

‫רצח את אחיו הכופר של חבר העדה‪ ,‬העיקרון הבסיסי ביותר שעליו נשענה‬
                                ‫הסולידריות השבטית הפסיק להתקיים‪.‬‬

‫ההסכם ערער את המערכת הפוליטית של ַמדינה והכניס לתוכה מקור‬
‫סמכות חדש‪ :‬אללה ומוחמד שליחו‪ .‬היה זה הצעד הראשון בתהליך שינוי‬
‫עמוק של תפיסות ועמדות בקרב האנצאר‪ .‬תקיעת הטריז בין ה" ֻמ ְא ִמנון"‬
‫לבין אחיהם שעדיין לא הצטרפו למוחמד‪ ,‬אגב שמירה — ברמה ההצהרתית‬
‫— על המסגרת השבטית‪ ,‬מעידה על הרעננות המחשבתית והיצירתיות של‬
‫מוחמד‪ .‬הוא הבין היטב שזירת המאבק העיקרית שלו איננה שדה הקרב‬
‫אלא לבבות האנשים‪ .‬גם אלה שהלכו אחריו נותרו קשורים בכל נימי‬
‫נפשם לאחיהם ולשאר קרוביהם‪ ,‬שעדיין לא היו חברי העדה‪ ,‬ובמקרים‬
‫רבים אף חשו מחויבות לבעלי בריתם היהודים‪ .‬לאחר כמה שנים של‬
‫הידרדרות הדרגתית בכוחם ובמעמדם נעלמו היהודים מהזירה והעניינים‬
‫שבו לתקנם‪ :‬הקרע הבלתי נמנע בין תומכי מוחמד לבין מתנגדיו הסתיים‬

             ‫בכניעת המתנגדים‪ ,‬והשברים בקרב שבטי האנצאר התאחו‪.‬‬

                        ‫הסכמי אי–לוחמה נפרדים‬
                     ‫עם שלושת השבטים הגדולים‬

‫הידיעות על הקרקעות שהיו בידי מוחמד זמן קצר לאחר ה ִהגְ'רה הן‬
‫בסיס איתן לבדיקת יחסיו עם היהודים בראשית דרכו ב ַמדינה‪ .‬הייתה לו‬
‫בין היתר קרקע בעיר היהודית זֻ ְהרה‪ ,‬שבה ישב גם שבט נצ'יר‪ .‬המטע‬
‫הצעיר של מוחמד‪ ,‬שנקרא אל ַחשאשין‪ ,‬היה בין בתי ַקיְנֻקאע (ּ ִב ַמנאזִל ּ ַבני‬
‫ַקיְנֻקאע)‪ 136,‬ומכאן שמוחמד היה גם שכנם של ַקיְנֻקאע‪ .‬לא ידוע על קרקע‬
‫שהייתה למוחמד ליד ֻקַריְט'ה — נראה שהם ישבו במקום מרוחק יותר‬
‫במזרח ה"עא ִליה" — אבל די לנו לצורך הדיון כאן בשניים מבין שלושת‬
‫השבטים היהודיים הגדולים ששכנו ליד אדמות שהיו שייכות למוחמד‪.‬‬
‫בראשית שהותו ב ַמדינה — לפני קרב ּ ַבְדר — ביקש מוחמד לבסס את‬
‫פרנסתו ופרנסת חבריו על ענפי המסחר והחקלאות ולחזק את אחיזתו‬
   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77