Page 73 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 73
ה ת ב ס ס ו ת מ ו ח מ ד ב ַמ ד י נ ה מ ן ה ִה ְג ' ר ה ע ד ק ר ב ַּב ְד ר 7 1
בקרב חברי העדה שכונן ב"הסכם האומה" .הוא לא היה מעוניין ,ולאמתו
של דבר לא יכול היה להרשות לעצמו ,להסתכן בעימות עם נצ'יר ,שהיו
סמוכים לאדמתו בזֻ ְהרה ,עם ַקיְנֻקאע ,שהיו בעלי השוק הראשי ב ַמדינה
ועירם אלֻקף הייתה סמוכה לזֻ ְהרה ,או עם ֻקַריְט'ה החזקים ,שגרו ב"עא ִליה".
נוסף על כך היו השבטים היהודיים עדיין קשורים בבריתות איתנות עם
שבטי ַאוְס וח'זרג'.
עד כאן ההקשר ההיסטורי הקונקרטי של הדיון בידיעות על ההסכמים
שחתם מוחמד עם השבטים היהודיים הגדולים .לאור הקרבה הפיזית
והעליונות הצבאית והכלכלית של השבטים היהודיים האלה ,שכאמור לא
נכללו ב"הסכם האומה" ,היה מוחמד חייב להסדיר את יחסיו אתם .לאור
הידוע על התנהלות השבטים הללו — ואולי בעצם התנהלות כל שבט
באשר הוא — אפשר גם לצפות להסכם נפרד עם כל שבט .היה מי שטען
שההסכמים הומצאו כדי שניתן יהיה לאחר מכן להאשים את היהודים
בהפרתם 137,אבל ההסכמים הם עובדה היסטורית .הם היו תנאי הכרחי
להתבססות הכלכלית של מוחמד וחבריו.
מעבר להסכמה של כל המקורות על עצם קיומם של ההסכמים יש ידיעות
סותרות בעניין תוכנם ,אם כי בשום מקום לא נאמר שהם היו קשורים בדרך
כלשהי ל"הסכם האומה" .ההסכמים עם השבטים הגדולים הם הסכמי
אי–לוחמה בסיסיים ,שהם מטבעם מפורטים ומחייבים הרבה פחות מסעיפי
"הסכם האומה" 138.הנה למשל ידיעה מפורטת בעניין ההסכמים שמתיימרת
לתאר פגישה בין נציגי ֻקַריְט'ה ,נצ'יר וַקיְנֻקאע לבין מוחמד ,פגישה שבה
קרא להם להתאסלם .הידיעה היא וריאציה ספרותית חופשית על הנושא,
והיא כוללת מוטיבים פולמוסיים הלקוחים מן "ההוכחות לאמיתות נבואתו
של מוחמד":
אמרו לו [למוחמד ,מנהיגי היהודים] :שמענו את דבריך ,אבל באנו
אליך כדי לבקש ממך הסכם אי–לוחמה ( ֻהְדנה) שבו ייקבע שלא
נהיה לצדך ולא נגדך ולא נסייע לאיש נגדך ואתה לא תפגע בנו או
באיש מחברינו ,עד שנראה את אחרית עניינך ועניין השבט שלך
