Page 76 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 76
74מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
קיצרו ,ערכו ,עיצבו ופירשו חומר רחב היקף שהגיע לידיהם ממקורות שונים,
אבל לא המציאו הסכמים שלא היו ולא נבראו .ההנחה שהייתה ביניהם
קנוניה אינה סבירה .יש אפוא לראות בידיעות הסותרות על ההסכמים עם
היהודים מעין "וריאציות על נושא היסטורי" .לנו די לצורך הדיון כאן
במכנה המשותף לכולן :השבטים היהודיים הגדולים (וכנראה גם שבטים
יהודיים אחרים) חתמו עם מוחמד על הסכמי אי–לוחמה נפרדים ,שכללו
בראש ובראשונה התחייבות הדדית לאי–לוחמה ,כלומר התחייבות של כל
צד שלא לפגוע בצד האחר .בשלב ביניים זה המתינו היהודים להתפתחויות
בסכסוך בין מוחמד לֻקַריְש .יש לציין שאף על פי שהסכמי אי–לוחמה
כוללים בדרך כלל הגבלת זמן ,משום מה לא נזכרת הגבלה כזאת בהסכמים
בין מוחמד לבין השבטים היהודיים.
יש ידיעות שבהן מתואר יחסו הידידותי של מוחמד ליהודים באותה
תקופה .פרשן קוראן אחד מספר שכאשר היגר הנביא ל ַמדינה ,הוא רצה
בהתאסלמות היהודים (כלומר) ֻקַריְט'ה ,נצ'יר וַקיְנֻקאע .היו מהם שהלכו
בעקבותיו למראית עין ( ַעלא אלנִפאק) .הוא התנהג כלפיהם (כלומר כלפי
כל היהודים) בוותרנות ,כיבד אותם קטן כגדול ,אם עשו מעשה רע סלח והיה
שומע להם 142.זה תיאור מגמתי בהחלט שמאחוריו מציאות היסטורית.
