Page 97 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 97
התחלת העימות 95
לאחר ש" ֻח ַצ'יְר של הגדודים" (מעבד אל ַא ְש ַהל) שפיקד על ַאוְס בּ ֻבעאת'
נפצע קשה ,הוא הובא אל משכנו ( ַמנְזִל) בטריטוריה של ֻא ַמּיה בן זַיְד ( ַאוְס
אללה) .לאחר כמה ימים מת מפצעיו ונקבר "וקברו היום בבני ֻא ַמּיה בן
זַיְד" 178.מדובר לאמתו של דבר בטריטוריה של נצ'יר ,שנשקה לטריטוריה
של ֻא ַמּיה בן זַיְד .מאחר שנצ'יר הוגלו מ ַמדינה ,נזכרים כאן במקומם ֻא ַמּיה
בן זַיְד.
נַּבית היו אפוא הענף החלש ביותר בשבט ַאוְס ,שישב סמוך לח'זרג' הרחק
משאר ענפי ַאוְס .חלק מנַּבית (כנראה רובם) גורשו מבתיהם לפני ּ ֻבעאת' או
היו מאוימים על ידי ח'זרג' ,ולכן נזקקו לחסות נצ'יר וֻקַריְט'ה .לימים הזכיר
כביכול מנהיג ֻקַריְט'הַ ּ ,כ ְעּב בן ַא ַסד ,ל ֻא ַסיְד ,בנו של " ֻח ַצ'יְר של הגדודים",
שֻקַריְט'ה מנעו בקרב ּ ֻבעאת' את הגליית אביו מ ַמדינה בידי ח'זרג' 179.מכאן
שנַּבית עברו כאמור כברת דרך ארוכה מתלות ביהודים בקרב ּ ֻבעאת' ועד
לתמיכה ללא סייג במוחמד במלחמתו ביהודים ,כפי שנראה להלן .כנראה
שצריך להביא בחשבון מתיחות בין נַּבית לשאר ענפי ַאוְס שהגיעו בשעתו
להסכם אי–לוחמה עם ח'זרג' .אם אכן הייתה מתיחות כזאת ,היא היטיבה
לשרת את האינטרס של מוחמד .צריך להבהיר כאן שלא כל ענף נַּבית
הצטרף למוחמד ,אבל כדי לזעזע את הבריתות הקיימות הספיק מעבר חלקי
של נַּבית לצדו .הפעילים שהלכו לפני המחנה היו לעתים חברים שוליים
בחברה השבטית ,אבל די היה בהם כדי לערער את הסדר הקיים .הם גילו
תעוזה וחצו את הקווים כשהם מסתכנים בנידוי והחרמה מצד מנהיגי השבט
ושאר בני השבט שהתנגדו למעשיהם .אחדים מהפעילים זכו בתהילה הודות
למבצע בודד שלהם .אשר לאחרים ,הייתה זאת רק פעולה אחת בשורה של
פעולות שהנציחו את שמם בתולדות האסלאם.
לאחר שהתוודענו אל התהפוכות בגורלו של ענף נַּבית ,אנו מגיעים
להתנקשות בּ ַכ ְעּב בן אל ַא ְשַרף ,שמשתתפיה היו מן הענף הזהַ ּ .כ ְעּב היה
ערבי–יהודי שאביו היה משבט ַטיִּא (מענף נַּ ְבהאן) .האב הרג אדם בשבטו
ונמלט ל ַמדינה ,שם הפך לבן חסות של נצ'יר ,היה לנכבד בקרבם ( ַשֻרף ִפי ִהם)
ונשא לאישה את ַעקילה בת אבי אל ֻחַקיְק 180.בגלל מעמדו הנכבד של ּ ַכ ְעּב
בשבטו הייתה ההתנקשות בו בחזקת אירוע מכונן בעימות של מוחמד עם
