Page 12 - josephus_volume_two
P. 12
מבוא
מדרשים אדר"נ תלמוד בבלי ספרות אמוראית ספרות תנאית ערך
מאוחרים גיטין ארץ־ישראלית
א-ב גיטין איכ"ר [תוספתא]1 ביטול הקרבן
שהש"ז
תנחומא א גיטין איכ"ר ימי הדמים
א-ב גיטין [יומא]3
פס"ר; איכ"ז [פסדר"כ]2 הנבואה
מדרש אגדה [גיטין?]4 איכ"ר
[פס"ר; ת"ש איכ"ר פנחס איש חבתה תוספתא; ספרא
איכ"ר
לאסתר]5 שמעון בן גמליאל
פס"ר; ת"ש לאסתר התייבשות השילוח תוספתא
[בראשית רבתי]13 גיבורי המלחמה
שרפת האוצרות
האם שאכלה ספרא
את בנה
מועצת המלחמה
גיטין א-ב ב"ר; ויק"ר ספרי דברים טיטוס בקודש
הקודשים
[תענית] 7א-ב [ירושלמי]6
[יומא] 8ב ירושלמי התאבדות הכוהנים
[פסחים]9 איכ"ר
פתיחת השערים
גיטין [מעילה] 12א-ב [ירושלמי] 11ויק"ר
תוספתא מפקד אגריפס
ביזת כלי המקדש [תוספתא]10
1כאן ולמטה אני מאפיינת בסוגריים מסורות מן התוספתא שאינן מקבילות לאירועים שמתאר יוספוס ,אך שימשו גרעין למספרי הסיפורים
המאוחרים יותר המקבילים לעדות יוספוס.
2מסורת ייחודית החסרה בכל רצף אגדות אחר.
3הסיפור על אם שאכלה את בנה מופיע בבבלי בשתי גרסות שונות לחלוטין (ראו בערך האם שאכלה את בנה ובדיון להלן) .זו שבמסכת
יומא מצויה מחוץ לרצף סיפורי החורבן שבגיטין.
4נראה שמקורו של הסיפור בבבלי הוא במסורת ארץ־ישראלית מעין זו שבאיכ"ר ,אך הוא עבר שנויים כה מרחיקי לכת -בפרט העובדה
שהדיון הוא בין ריב"ז לאספסיינוס ,בלי זכר למצביאים אחרים -עד שאין לאפיינו כמייצג של אותה מועצת מלחמה.
5זוהי מסורת חלופית על סיפור מועצת המלחמה של טיטוס ואיננה מקבילה למסורת הנמסרת באיכ"ר.
6למסורת זו יש קשר עקיף לסיפור התאבדות הכוהנים אך אין מדובר בה בכוהנים כי אם ב'חורי יהודה' ,ואין מדובר בחורבן בית שני אלא
בחורבן הבית הראשון (ראו הערך התאבדות הכוהנים).
7בסיפור זה מתוארכת התאבדות הכוהנים במפורש לימי הבית הראשון ואין הוא מובא ברצף אגדות החורבן בגיטין.
8איננו מובא ברצף אגדות החורבן בגיטין.
9מקבילה זו אינה מזהה שום קשר בין מסורת זו לאגדות החורבן בבבלי.
1 0ראו לעיל ,הערה .1
11מסורת הירושלמי כאן היא ודאי משנית ותלויה בתוספתא ,אם כי היא מוסיפה פרט אחד חדש.
12זוהי אגדה מפותחת שבבסיסה מצוי המקור מן התוספתא על ביזת המקדש.
1 3מסורת זו מתייחסת לכלי המקדש שהובאו לרומא ,אך היא איננה מקבילה לכל מסורת קדומה יותר.
551