Page 15 - josephus_volume_two
P. 15
ןליא לט
המקורות האמוראיים
מספר המסורות הקשורות לחורבן במקורות אמוראיים גדול בהרבה .חלקן תלויות במקורות חז"ל
שקדמו להן (כגון התוספתא ומדרשי ההלכה) ,אולם רוב המסורות הן ייחודיות וראשוניות .לסוג הראשון
שייכים סיפור הפסקת הקרבן לשלום הקיסר ,הבנוי באיכ"ר ובבבלי סביב הטענה כלפי זכריה בן אבקילס/
אבקלוס ,המושמעת בתוספתא ('ענותנותו של ר' זכריה בן אבקילס היא שרפה את ההיכל'); וסיפור
כניסתו של טיטוס לקודש הקודשים והעונש שקיבל על כך ,המבוסס על התיאור של טיטוס הפולש
לקודש הקודשים בספרי דברים ('טיטוס הרשע בן אשתו של אספסיינוס שנכנס לבית קדש הקדשים וגדר
שתי פרכות בסייף ואמר אם אלוה הוא יבוא וימחה'); וכן סיפור ביקורו של ר' אלעזר בר' יוסי (יחד עם
שמעון בן יוחאי) בבית גנזיו של הקיסר ,המבוסס על עדותו של חכם זה שצפה בפרוכת ברומא ,הנזכרת
בתוספתא כפורים לצורך הלכתי .סיפורים אחרים הם חדשים וייחודיים למקורות שבהם הם נמסרים,
כמו פרשת יוסה משיתה ,שמסר את כלי המקדש לרומאים (בראשית רבה סה ,כב) ,או פתיחת שערי
המקדש כאות המבשר את חורבן הבית (אדר"נ נו"ב ,ז).
חלק מן הסיפורים במקורות האמוראיים נמסרו במבודד ,בלא הקשר (כמו סיפור יוסה משיתה,
הנזכר בבראשית רבה) ,אבל בצד אלה התפתחה בספרות האמוראית הסוגה של אגדות החורבן לכדי
יצירה ספרותית מובחנת .בחמישה חיבורים אנו מוצאים מקבצים של אגדות על החורבן הארוגות זו
בזו( :א) באיכה רבה יש שלושה מקבצים כאלה :אחד על הפסוק ' ָהיּו ָצ ֶרי ָה ְלרֹאׁש' (איכה א ;)5אחד על
הפסוק ' ַעל ֵאֶּלה ֲא ִני בֹו ִכָּיה' (שם א )16ואחד על הפסוק 'ְּב ֵני ִצּיֹון ַה ְי ָק ִרים' (שם ד ( .)2ב) באדר"נ נו"א אנו
מוצאים שני מקבצים כאלה :אחד בפרק ד ,על דבריו של שמעון הצדיק ,שהעולם עומד (גם) על 'גמילות
חסדים' (משנה ,אבות א ,ב) ואחד בפרק ו ,על דברי יוסי בן יועזר איש צרדה ,ש'יהי ביתך בית ועד לחכמים
והווי מתאבק בעפר רגליהם' (שם ,ד)( .ג) באדר"נ נו"ב אנו מוצאים מקבץ אחד בפרק ו ,המקביל לפרקים
ד ו־ו באדר"נ נו"א ,והמסורת נמשכת בפרק ז בחזרה מסוימת על הנאמר בפרק הקודם .מקבילה לחלק
מן המסורות במקבץ השני שבאדר"נ נו"א (פרק ו) לא נמצאה בו( .ד) בתלמוד הבבלי מצוי אוסף של
אגדות החורבן (גיטין נה ע"ב-נז ע"א)( .ה) במדרש המאוחר פסיקתא רבתי .בפרק כו ,המבוסס ,באופן
חידתי ,על פסוק חוץ־מקראי שמקורו אינו ידוע' :ויהי כאשר סרחה הצאן' ,מובא שלל אגדות חורבן .
מקבילה חלקית לאגדות אלה מצויה גם בתרגום שני לאסתר (א ,ב) .בכל אחד מהחיבורים האלה מצויות
אגדות חורבן גם במקומות אחרים ,אך אלה אינם בגדר ניסיונות לספר סיפור שלם .בטבלה להלן
תפוצת המסורות על החורבן כפי שהן נחלקות בתוך המקורות הנמנים.
וראו על כך עוד בערך הפסקת הקרבן לשלום הקיסר וביבליוגרפיה שם. 36
על מקור זה ראו בהרחבה ,לוינסון ,הצגות דמים. 37
38
דהיינו ,לשיטתי דווקא באדר"נ נו"ב נעשה ניסיון שלם יותר לספר את כל אגדות החורבן ,ואילו בנו"א עדיין לא נוצר נרטיב
רציף .באבחנה זו ,שהמקורות היו בתחילה נפרדים אלה מאלה ,ודווקא אדר"נ נו"ב צירפם יחדיו ,אני סוטה משיטתו של 39
4 0
קיסטר ,ביאורים ,עמ' ,485הטוען שאדר"נ נו"א הוא שקרע חלקים מרצף שהיה לפניו. 4 1
אם כי למקבילה מסוימת ראו אדר"נ נו"ב ,יג .המסורת שם אינה מפותחת לכדי נרטיב חורבן.
על פסוק זה ועל האגדות המקובצות סביבו ראו בערך מועצת המלחמה של טיטוס.
באיכ"ר א ,א ,למשל ,מצוי סיפור המפקד של אגריפס ,שמקורו כאמור בתוספתא ,פסחים ד ,טו .לא כללנו אותו בטבלה
של איכ"ר משום שכפי שטענו לעיל ,זהו סיפור על אירוע שקדם לחורבן ,ורק מחמת המקרה הוא השתלב אצל יוספוס
בתיאור המלחמה .לגבי אדר"נ נו"ב ראו לעיל ,הערה ,50שם מסופר סיפור נקדימון בן גוריון בלא קשר לאגדות החורבן.
באדר"נ נו"א ,מצוי סיפור ביזת המקדש בידי טיטוס שאינו דומה לשאר הסיפורים העוסקים באותו העניין; בסעיף מא
554
