Page 20 - josephus_volume_two
P. 20
מבוא
ראה זכות לעצמו לשנות ולקשט גרסה זו ,להוסיף ולהחסיר פרטים -מי ביתר דיוק ועל בסיס מקורות
אמינים ,ומי כיד דמיונו הטובה עליו .העובדה שקיימות במקורות הנידונים שתי גרסות של סיפור האם
שאכלה את בנה (אישתו של דואג בן יוסף בספרא ובאיכ"ר; מרתא בת בייתוס בבבלי ) ,שתי גרסות של
מועצת המלחמה של טיטוס (אחת באיכ"ר ואחת בפס"ר ) ושתי גרסות של החפצים שנבזזו במקדש
מסייעת הרבה להבחנה זו.
ה .בין יוספוס לחז"ל
כפי שהראתה הסקירה לעיל ,רבים מן הפרטים שמספרים חז"ל מצויים גם בתיאור המלחמה אצל
יוספוס .בכרך הראשון נטען שחז"ל לא הכירו את יוספוס כשסיפרו מה שסיפרו ,אלא שני הקורפוסים
השתמשו במקורות משותפים .מאחר שלדעתנו דגם זה איננו תופס לגבי המקבילות שבכרך הנוכחי ,מן
הראוי לשאול ,כשסיפרו חז"ל את סיפורי החורבן בהדגישם רגעים התופסים מקום מרכזי גם בתיאורו
של יוספוס ,האם הם לא השתמשו בכתביו? השאלה מתבקשת במיוחד נוכח מה שכתב יוספוס במבוא
למלחמת היהודים ,שם הוא קבע שדבריו בספר זה הם 'תרגום ליוונית של הדברים אשר חיברתי לפני
כן בשפת אבותי ושלחתי לעמים במזרח שאינם דוברי יוונית' (מלח' א ,)3כלומר לארץ־ישראל כנראה,
הנמצאת ממזרח לרומא שבה ישב יוספוס וכתב ,וכן ,כמו ששיערו מרבית החוקרים ,ליהודי בבל .למרות
זאת ,אנו סבורים שגם כאן אין תלות ספרותית של חז"ל ביוספוס ,והסיבות לקביעתנו זו הרי הן להלן.
ראשית ,יש שוני מהותי בין שתי הסוגות שבהן מסופרים הסיפורים .יוספוס מגיש לקורא סקירה
היסטורית רציונלית ורציפה ,ואילו אצל חז"ל מדובר באנקדוטות בודדות ,לפעמים דמיוניות בעליל,
שלכל אחת מהן מסר משלה והן ניתנות למסירה באופן עצמאי זו מזו .זאת ועוד ,גם בפרטים שונות
המסורות אצל חז"ל באופן עמוק ממקבילותיהן אצל יוספוס .בשורות הבאות אצביע על הבדלים אלה,
ובכך אראה שלא ייתכן שחכמינו השתמשו בדברי ההיסטוריון.
א .גם יוספוס וגם חז"ל ידעו שהמלחמה ברומא פרצה לאחר שבוטל קרבן שהוקרב לשלום הקיסר או
בשמו .ואולם אצל יוספוס אין עצם הפעולה הזאת העילה למלחמה ,אלא היא באה כהכרזת מלחמה
לאחר כמה וכמה אירועים והתנגשויות בין יהודים לרומאים ,ראשית בקיסריה ואחר־כך בירושלים (מלח'
ב .)417–285ואולם אצל חז"ל פרצה המלחמה בעקבות שרשרת התרחשויות בירושלים ,שתחילתם
באיש ירושלים אחד שהלבין את פניו של ירושלמי אחר ברבים (איכ"ר ד ,ב; בבלי ,גיטין נה ע"ב-נו
ע"א) .הסיפור שחז"ל מספרים הוא בעל אופי עממי ,והתבסס ודאי על אגדה שהיה אפשר לספר אותה
כמעט בכל הקשר של מעשה סתמי העלול להוביל לאסון בסדר גודל עולמי ,וקשירתה לדברי התוספתא
העמומים על ענוותנותו של זכריה בן אבקולוס שגרמה לחורבן המקדש היא שהפכה אותה רלוונטית
למלחמת החורבן .גם יוספוס וגם חז"ל סברו שהמלחמה פרצה בגלל שטות ,אך הם אינם מסכימים כלל
על מהותה של שטות זו -אצל יוספוס אירוע לא חשוב בקיסריה ,ואצל חז"ל סעודה בירושלים .ואולם
ראו בערך האם שאכלה את בנה. 52
ראו בערך פתיחת שערי המקדש. 5 3
אדר"נ נו"ב והבבלי מתבססים שניהם על ויק"ר ואינם תלויים זה בזה -הראשון מונה את המנורה בין הפרטים שנשדדו, 5 4
והשני את הפרוכת .ראו בערך ביזת כלי המקדש.
559
