Page 17 - josephus_volume_two
P. 17
ןליא לט
מקבילה בבלי ,גיטין מקור אדר"נ נו"ב ,ו-ז
איכ"ר X
איכ"ר X איכ"ר X ביטול הקרבן
איכ"ר X איכ"ר X נבואת ריב"ז
??1 []X שרפת האוצרות
איכ"ר []X ספרי/ויק"ר X האם שאכלה
X ויק"ר X מועצת המלחמה
ספרי/ויק"ר X ?? X טיטוס בק"ק ועונשו
ויק"ר ?? X ביזת המקדש
פתיחת השערים
התאבדות הכוהנים
הבבלי (גיטין נו ע"ב) רומז בסיפורו על מרתא בת ביתוס ,שהפסוק במקרא המספר על אימהות שאכלו את ילדיהן בעת המצור (דברים 1
כח )56מוסב עליה .זהו איננו הסיפור הקלאסי על האם שאכלה את בנה ,המופיע בבבלי במקום אחר (יומא לח ע"ב) ,ולו מקבילה תנאית
בספרא (בחוקותי פרק ו ,ג).
כפי שעולה מן הטבלה ,שני מקבצי מסורות משותפים לשני המקורות :הן אדר"נ נו"ב והן הבבלי
מספרים את פרשת שרפת אוצרות התבואה סמוך לסיפור יציאת רבן יוחנן בן זכאי מירושלים ונבואתו
לאספסיינוס (כלומר שניהם מסתמכים כאן כנראה על המסורת המופיעה כבר באיכ"ר) ,ושניהם
מקשרים את כניסת טיטוס לקודש הקודשים עם ביזת המקדש ,ובעקבות אלה -עונשו של טיטוס
(ובכך הם מסתמכים אולי על סיפור מפותח למדי בויק"ר כב ,ג ,הנשען על ספרי דברים שכח) .אבל בראש
המקבץ ,באמצעיתו ובסופו נבדלים הלקטים .אדר"נ נו"ב לא השתמש בסיפור הפסקת הקרבן כדי לתאר
את ראשית המאורעות (אם מפני שלא זיהה סיפור זה עם החורבן השני דווקא ,ואם מפני שלא הכירו).
לעומת זאת ,הוא הביא שני סיפורים המוכרים גם לבבלי ממקום אחר ,אך אינם משתלבים במסכת
אגדות החורבן השני במסכת גיטין -התאבדות הכוהנים (תענית כט ע"א) ופתיחת שערי המקדש
(יומא לט ע"ב) .הבבלי זיהה בוודאות את פתיחת שערי המקדש עם החורבן השני ,אבל את התאבדות
הכוהנים הוא זיהה עם החורבן הראשון .אדר"נ נו"ב זיהה את שניהם עם החורבן השני .עורך אדר"נ נו"ב
רצה אפוא לספר סיפור שלם של החורבן שמשולבים בו אירועי מפתח :הנבואה לאספסיינוס ,שרפת
המחסנים ,חילול הקודש ,ביזת המקדש ושרפתו בידי טיטוס ,התאבדות הכוהנים בעקבות האירועים
והעונש שענש הקב"ה את טיטוס על מעשיו אלה .
העורך הבבלי השתמש במקורות דומים לאלה שעמדו לרשות אדר"נ נו"ב ,אך יצר סיפור מלא ומובחן
יותר של החורבן ,הן כיצירה ספרותית־תאולוגית ,והן כיצירה היסטוריוגרפית בעלת כרונולוגיה ברורה.
על הכרונולוגיה היחסית הזאת שבין המקורות ראו בערך הנבואה לאספסיינוס. 4 2
ניתוח ספרותי של הסיפור המלא באדר"נ נו"ב ,כמו זה שהציע רובינשטיין לבבלי ,גיטין (ראו ההערה הבאה) ,טרם נכתב. 43
4 4
על אופיו הספרותי של הסיפור בבבלי ועל מקורותיו ראו רובינשטיין ,סיפורים רבניים ,עמ' .175–139
556
