Page 18 - josephus_volume_two
P. 18

‫מבוא‬

         ‫את סיפור חורבן הבית השני הוא סיפר על גבי משנת סיקריקון (גיטין ה‪ ,‬ו)‪    ,‬העוסקת בהחרמת קרקעות‬
         ‫לאחר מרד בר כוכבא‪ .‬נקרתה כאן לעורך הבבלי הזדמנות מצוינת לכרוך יחד את ‪ -‬אבל גם להבחין‬
         ‫בין ‪ -‬סיפורי החורבנות מימי הרומאים‪ .‬האגדות מסודרות כרונולוגית לאחר הקביעה‪' :‬אקמצא ובר‬
         ‫קמצא חרוב ירושלים; אתרנגולא ותרנגותא חרוב טור מלכא; אשקא דריספק חרוב ביתר' (=על קמצא‬
         ‫ובר במצא חרבה ירושלים; על תרנגול ותרנגולת חרב הר המלך; על יצול של מרכבה חרבה ביתר;‬
         ‫בבלי‪ ,‬גיטין נה ע"ב)‪ .‬תחילה עוסק הבבלי ב'אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים' ואוסף את כל אגדות‬
         ‫החורבן השני יחד (נה ע"ב‪-‬נז ע"ב)‪ .‬זהו החיבור המעניין אותנו כאן‪ .‬אחר־כך עוסק הבבלי ב'אתרנגולא‬
         ‫ותרנגולתא חרוב טור מלכא' (החל בדף נז ע"א)‪    ,‬ואחר־כך הוא עובר למרד בר כוכבא ‪' -‬אשקא‬
         ‫דריספק חרוב ביתר' (נז ע"א‪-‬נח ע"א)‪ .‬ואולם אין הוא מערב חורבן בחורבן‪ .‬את אגדות החורבן של בית‬

                             ‫ראשון הוא מספר במקום אחר (תענית כט ע"א) בהקשר של מסורות תשעה באב‪   .‬‬
         ‫הבבלי השתמש באגדת קמצא ובר קמצא‪ ,‬השאולה כאמור מאיכ"ר‪ ,‬כדי לפתוח את סיפורו‪ .‬בכך‪,‬‬
         ‫שלא כמו אדר"נ נו"ב‪ ,‬הוא הצביע על הגורם למלחמה ‪ -‬מאורע קטן ושולי‪ .‬אחר־כך גם הוא‪ ,‬כמו אדר"נ‬
         ‫נו"ב‪ ,‬קשר את שרפת אוצרות המזון לנבואה לאספסיינוס‪ .‬עוד מאיכ"ר נוספה בבבלי גם גרסה מקוצרת‬
         ‫ומעובדת של סיפור 'מועצת המלחמה של טיטוס'‪ ,‬אולם מגרסתו לא ברור כלל שהמתדיינים על החורבן‬
         ‫הם מפקדיו של המצביא הרומי‪ ,‬והשאלה האם יש לשרוף את המקדש הופכת לדיון בין הקיסר לבין‬
         ‫ריב"ז‪    .‬ייתכן שעורכי הבבלי לא פירשו את מקורותיהם כמכוונים למועצה זאת‪ ,‬אף שגם עורכי איכ"ר ‪-‬‬
         ‫ובאופן שונה לחלוטין ושנים רבות אחר־כך גם עורכי פס"ר ‪ -‬ידעו על קיומה‪ .‬בין סיפור שרפת המחסנים‬
         ‫לבין יציאתו של ריב"ז מירושלים מספר הבבלי את סיפור מרתא בת ביתוס שמתה ברעב‪ .‬סיפור זה הוא‬
         ‫ייחודי לבבלי‪ ,‬אף שגם הוא מתבסס על פרטים הלקוחים מאיכ"ר (א‪ ,‬טז)‪ .‬ואולם‪ ,‬כפי שהראינו בערך האם‬
         ‫שאכלה את בנה‪ ,‬יש רמזים ברורים בסיפור זה‪ ,‬שהבבלי טופל על מרתא אשמת קניבליזם בעת המצור‬
         ‫הרומי‪    ,‬ולא‪ ,‬כמו בספרא‪ ,‬על אישתו האלמונית של דואג בן יוסף‪ ,‬שגם אותה הוא מכיר (יומא לח ע"ב)‪.‬‬
         ‫ייתכן שהחלטתו של העורך בבבלי לספר את הסיפור על מרתא נבעה מהשערתו שהסיפור על דואג בן‬

                                                                                                                   ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.169–160‬‬                                                                 ‫‪4	 5‬‬
                    ‫סיפור העוסק באירוע כלשהו שהתרחש בין המרד הגדול למרד בר כוכבא ואינו מוכר לנו מכל מקום אחר‪.‬‬                                                                                       ‫‪4	 6‬‬
     ‫הדברים מצויים בפירוש על המשנה‪' :‬בתשעה באב‪ ...‬וחרב הבית בראשונה ובשנייה ונילכדה ביתר ונחרשה העיר' (משנה‪,‬‬                                                                                        ‫‪4	 7‬‬
     ‫תענית ד‪ ,‬ח)‪ ,‬אבל הם מתמקדים בחורבן הראשון‪ .‬על המילים 'חרב הבית בראשונה' נידונים התאריך והמסורות הקשורים‬
     ‫לחורבן הראשון‪ .‬אמנם למילים 'ונחרשה העיר' מצורפת מסורת תלושה שאינה מתקשרת למה שלפניה ולאחריה‪ ,‬המזכירה‬                                                                                           ‫‪4	 8‬‬
     ‫את טורנוסרופוס (=טיניוס רופוס‪ ,‬נציב יהודה בימי מרד בר כוכבא) ואת רבן גמליאל (לניסיון להבין ולמקם מסורת זו‬                                                                                      ‫‪4	 9‬‬
     ‫ראו בן שחר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬עמ' ‪ .)242–240‬ואולם אחריה מובאת שוב ברייתא העוסקת בחורבן הראשון‪' :‬משחרב הבית‬
     ‫בראשונה'‪ ,‬מלווה בסיפור התאבדות הכוהנים‪ ,‬וראו על כך להלן‪ .‬לאגדות על חורבן בית ראשון ראו גם בבלי‪ ,‬סנהדרין‬
     ‫צו ע"א‪-‬ע"ב‪ .‬כפי שהראה מאיר בן שחר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬עמ' ‪ ,263‬אגדות חורבן ראשון מצויות גם במקומות רבים אחרים‬

                                                                         ‫בבבלי‪ ,‬ואילו אגדות חורבן שני מרוכזות כולן כאן בגיטין‪.‬‬
     ‫'אמר ליה‪ :‬אילו חבית של דבש ודרקון כרוך עליה‪ ,‬לא היו שוברין את החבית בשביל דרקון? אישתיק‪ .‬קרי עליה רב יוסף‪,‬‬
     ‫ואיתימא רבי עקיבא‪" :‬משיב חכמים אחור ודעתם יסכל" (ישעיהו מד ‪ .)25‬איבעי ליה למימר ליה‪ :‬שקלינן צבתא ושקלינן‬
     ‫ליה לדרקון וקטלינן ליה‪ ,‬וחבית אשבקינן לה'‪ .‬תרגום‪' :‬שתק‪ .‬קרא עליו רב יוסף ויש אומרים רבי עקיבא‪" :‬משיב חכמים‬

              ‫אחור ודעתם יסכל"‪ .‬היה צריך לומר לו‪ :‬לוקחים צבת ומסירים את הדרקון והורגים אותו‪ ,‬ואת החבית עוזבים'‪.‬‬
     ‫'קרי עלה רבן יוחנן בן זכאי‪ָ " :‬ה ַרָּכה ְבָך ְו ָה ֲע ֻנָּגה ֲא ֶׁשר ֹלא ִנ ְּס ָתה ַכף ַר ְג ָלּה ַהֵּצג ַעל ָה ָא ֶרץ ֵמ ִה ְת ַעֵּנג ּו ֵמרְֹך ֵּת ַרע ֵעי ָנּה ְּב ִאיׁש‬
     ‫ֵחי ָקּה ּו ִב ְב ָנּה ּו ְב ִב ָּתּה‪ּ :‬ו ְב ִׁש ְל ָי ָתּה ַהּיֹו ֵצת ִמֵּבין ַר ְג ֶלי ָה ּו ְב ָב ֶני ָה ֲא ֶׁשר ֵּת ֵלד ִּכי ֹתא ְכ ֵלם ְּבחֹ ֶסר ּ ֹכל ַּב ָּס ֶתר ְּב ָמצֹור" (דברים כח‬

                                                                                                                               ‫‪.')57–56‬‬

‫‪557‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23