Page 23 - josephus_volume_two
P. 23

‫ןליא לט‬

‫העוונות היהודיים‪ ,‬ולא כוחם של הרומאים‪ ,‬הם שגזרו את דינו של המקדש ('אלא שזה כבר גזר אלוהים‬
‫[שהמקדש] יעלה באש' ‪ -‬במילותיו של יוספוס;    'והרי ארבעה מלאכים יורדים ובידם ארבעה לפידים‬
‫של אש‪ .‬ונתנו בארבע זויות של היכל ושרפו אותו';    וכן‪' :‬אלא כך אמרה ירושלים לבת בבל‪ :‬אילולי‬
‫ממרום עשו מלחמה עמי את היית יכולה לי? אילולי שלח אש בעצמותי את היית יכולה לי? הוי קמחא‬
‫טחינא טחנתו אריא קטילא קטילתו דר איקיד איקדת' בפי חז"ל   )‪ .‬גם כאן‪ ,‬בדומה למסר של אגדות‬
‫המקדש העתיקות‪    ,‬הודגש שהדרמה האמתית היא לא זו שהתרחשה בין המורדים לבין האימפריה‬
‫הרומית‪ ,‬כי אם בין האל לבין עמו החוטא והנענש‪    .‬בשני התיאורים מצוי ממד מיסטי‪ ,‬שלפיו אותות‬
‫רבים בישרו את התקרבות החורבן‪ ,‬רובם קשורים למקדש‪ ,‬ובראשם השערים שנפתחו מעצמם‪' :‬יודעי‬
‫דבר הבינו כי בטיחותו של המקדש התפוגגה כמאליה וכי פתיחת השער אינה אלא מתנה לאויב‪ ,‬ובינם‬
‫לבינם פירשו את הסימן כרמז לחורבן' (מלח' ו ‪' ;)295‬והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן‪ ,‬עד שגער בהן‬
‫רבן יוחנן בן זכאי‪ .‬אמר לו‪ :‬היכל היכל! מפני מה אתה מבעית עצמך? יודע אני בך שסופך עתיד ליחרב'‬
‫(בבלי‪ ,‬יומא לט ע"ב)‪    .‬סוף דבר המקדש חולל וחרב‪ ,‬והכוהנים‪ ,‬שהיו בחלקם אשמים באסון‪ ,‬הכירו‬
‫בחטאם והתאבדו יחד עם המקדש הבוער‪' :‬שניים מנכבדי [הכוהנים]‪ ,‬שהברירה הייתה בידם לעבור אל‬
‫הרומאים ולהציל את נפשם או להמשיך לחלוק את גורלם עם כל הנותרים‪ ,‬הטילו את עצמם לתוך האש‬
‫ונשרפו יחד עם ההיכל' (מלח' ו ‪' ;)280‬ואומרים‪ :‬הא לך המפתחות שנתת לנו שלא [היינו] אפטרופין‬
‫נאמנים לאכול מגנזיו של מלך‪ .‬והיו אוחזים זה בזה ונמשכין לתוך האור ונשרפים ‪ -‬אדר"נ נו"ב‪ ,‬ז)‪   .‬‬
‫מסתבר שמכלול זה‪ ,‬שחז"ל מוסרים בקיצור נמרץ ולמקוטעין‪ ,‬עולה בקנה אחד ברוב פרטיו עם התיאור‬
‫ההיסטורי של יוספוס‪ .‬אפילו נקודת המבט התאולוגית‪ ,‬התולה את האסון בשנאת חינם ומתארת את‬

                                                      ‫התערבות האל בחורבן‪ ,‬משותפת לשני הקורפוסים‪   .‬‬
‫בצד הדמיון הרב של תיאור המאורעות אצל יוספוס ואצל חז"ל יש גם הבדל אחד בולט מאוד‪.‬‬
‫יוספוס תיאר את ההתרחשויות בארץ־ישראל כולה‪    ,‬ואילו סיפורי חז"ל מצטמצמים ומתרחשים‬
‫כולם בירושלים‪ ,‬ורבים מהם במקדש שב ִלּבּה‪ .‬הרושם העולה מאגדות החורבן של חז"ל הוא שלא היה‬
‫מקום אחר בארץ כולה שעליו נלחמו במלחמה זו חוץ מירושלים‪ .‬הדבר נובע בראש ובראשונה מאופי‬
‫המקורות‪ .‬בחלוף הזמן מעת המלחמה התעמעמו הזיכרונות הברורים ממנה‪ ,‬ובתודעה היהודית נותר‬
‫זכרו של חורבן המקדש כמאורע המכונן של המלחמה‪ .‬כלומר‪ ,‬ההסבר שהצענו לבלבול שבין חורבן‬
‫ראשון לשני ‪ -‬מרכזיות המקדש והדרמטיות שבחורבנו ‪ -‬תופס גם לגבי תופעה זו של מרכזיות‬

                                                                                     ‫ירושלים בתיאור החז"לי‪.‬‬

                                                                                                                      ‫מלח' ו ‪.250‬‬   ‫‪6	 1‬‬
                                                                                                                          ‫פס"ר כו‪.‬‬  ‫‪	62‬‬
                                                                                                                                    ‫‪	63‬‬
                                               ‫שהש"ר ג‪ .‬תרגום‪' :‬לכן קמח טחון טחנת‪ ,‬אריה מת הרגת ובית שרוף שרפת'‪.‬‬                    ‫‪	64‬‬
                                                                                                                ‫מבוא לכרך א‪ ,‬ו‪.2‬‬    ‫‪6	 5‬‬
                                                                                                                                    ‫‪6	 6‬‬
                       ‫וראו גם כיצד‪ ,‬לפי חז"ל‪ ,‬עונש אלוהים את טיטוס מחריב המקדש‪ ,‬בערך טיטוס בקודש הקודשים‪.‬‬                          ‫‪	67‬‬
                                                                                               ‫ראו בערך פתיחת שערי המקדש‪.‬‬           ‫‪6	 8‬‬
                                                                                                 ‫ראו בערך התאבדות הכוהנים‪.‬‬
                                                                                                                                    ‫‪6	 9‬‬
‫כאן הפער בין שני קובצי המקורות אינו גדול משום שאם מניחים שדברי חז"ל מייצגים תפיסה תאולוגית שרווחה בקרב‬
‫מתנגדי המרד (קיסטר‪ ,‬ביאורים‪ ,‬עמ' ‪ ,)529–524‬הרי סביר מאוד להניח שיוספוס הכיר גישה זו ואימץ אותה בדיעבד‪,‬‬

                                                                                                  ‫כשכתב את מלחמת היהודים‪.‬‬
           ‫וראו שחר‪ ,‬יוספוס גאוגרפיקוס‪ .‬שימו לב למקום המועט שתופסת ירושלים‪ ,‬לשיטתו‪ ,‬בגאוגרפיה של יוספוס‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫‪562‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28