Page 23 - josephus_volume_two
P. 23
ןליא לט
העוונות היהודיים ,ולא כוחם של הרומאים ,הם שגזרו את דינו של המקדש ('אלא שזה כבר גזר אלוהים
[שהמקדש] יעלה באש' -במילותיו של יוספוס; 'והרי ארבעה מלאכים יורדים ובידם ארבעה לפידים
של אש .ונתנו בארבע זויות של היכל ושרפו אותו'; וכן' :אלא כך אמרה ירושלים לבת בבל :אילולי
ממרום עשו מלחמה עמי את היית יכולה לי? אילולי שלח אש בעצמותי את היית יכולה לי? הוי קמחא
טחינא טחנתו אריא קטילא קטילתו דר איקיד איקדת' בפי חז"ל ) .גם כאן ,בדומה למסר של אגדות
המקדש העתיקות ,הודגש שהדרמה האמתית היא לא זו שהתרחשה בין המורדים לבין האימפריה
הרומית ,כי אם בין האל לבין עמו החוטא והנענש .בשני התיאורים מצוי ממד מיסטי ,שלפיו אותות
רבים בישרו את התקרבות החורבן ,רובם קשורים למקדש ,ובראשם השערים שנפתחו מעצמם' :יודעי
דבר הבינו כי בטיחותו של המקדש התפוגגה כמאליה וכי פתיחת השער אינה אלא מתנה לאויב ,ובינם
לבינם פירשו את הסימן כרמז לחורבן' (מלח' ו ' ;)295והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן ,עד שגער בהן
רבן יוחנן בן זכאי .אמר לו :היכל היכל! מפני מה אתה מבעית עצמך? יודע אני בך שסופך עתיד ליחרב'
(בבלי ,יומא לט ע"ב) .סוף דבר המקדש חולל וחרב ,והכוהנים ,שהיו בחלקם אשמים באסון ,הכירו
בחטאם והתאבדו יחד עם המקדש הבוער' :שניים מנכבדי [הכוהנים] ,שהברירה הייתה בידם לעבור אל
הרומאים ולהציל את נפשם או להמשיך לחלוק את גורלם עם כל הנותרים ,הטילו את עצמם לתוך האש
ונשרפו יחד עם ההיכל' (מלח' ו ' ;)280ואומרים :הא לך המפתחות שנתת לנו שלא [היינו] אפטרופין
נאמנים לאכול מגנזיו של מלך .והיו אוחזים זה בזה ונמשכין לתוך האור ונשרפים -אדר"נ נו"ב ,ז) .
מסתבר שמכלול זה ,שחז"ל מוסרים בקיצור נמרץ ולמקוטעין ,עולה בקנה אחד ברוב פרטיו עם התיאור
ההיסטורי של יוספוס .אפילו נקודת המבט התאולוגית ,התולה את האסון בשנאת חינם ומתארת את
התערבות האל בחורבן ,משותפת לשני הקורפוסים .
בצד הדמיון הרב של תיאור המאורעות אצל יוספוס ואצל חז"ל יש גם הבדל אחד בולט מאוד.
יוספוס תיאר את ההתרחשויות בארץ־ישראל כולה ,ואילו סיפורי חז"ל מצטמצמים ומתרחשים
כולם בירושלים ,ורבים מהם במקדש שב ִלּבּה .הרושם העולה מאגדות החורבן של חז"ל הוא שלא היה
מקום אחר בארץ כולה שעליו נלחמו במלחמה זו חוץ מירושלים .הדבר נובע בראש ובראשונה מאופי
המקורות .בחלוף הזמן מעת המלחמה התעמעמו הזיכרונות הברורים ממנה ,ובתודעה היהודית נותר
זכרו של חורבן המקדש כמאורע המכונן של המלחמה .כלומר ,ההסבר שהצענו לבלבול שבין חורבן
ראשון לשני -מרכזיות המקדש והדרמטיות שבחורבנו -תופס גם לגבי תופעה זו של מרכזיות
ירושלים בתיאור החז"לי.
מלח' ו .250 6 1
פס"ר כו. 62
63
שהש"ר ג .תרגום' :לכן קמח טחון טחנת ,אריה מת הרגת ובית שרוף שרפת'. 64
מבוא לכרך א ,ו.2 6 5
6 6
וראו גם כיצד ,לפי חז"ל ,עונש אלוהים את טיטוס מחריב המקדש ,בערך טיטוס בקודש הקודשים. 67
ראו בערך פתיחת שערי המקדש. 6 8
ראו בערך התאבדות הכוהנים.
6 9
כאן הפער בין שני קובצי המקורות אינו גדול משום שאם מניחים שדברי חז"ל מייצגים תפיסה תאולוגית שרווחה בקרב
מתנגדי המרד (קיסטר ,ביאורים ,עמ' ,)529–524הרי סביר מאוד להניח שיוספוס הכיר גישה זו ואימץ אותה בדיעבד,
כשכתב את מלחמת היהודים.
וראו שחר ,יוספוס גאוגרפיקוס .שימו לב למקום המועט שתופסת ירושלים ,לשיטתו ,בגאוגרפיה של יוספוס.
562
