Page 24 - josephus_volume_two
P. 24
מבוא
לסיכום ,יש להניח שבתוך פרק הזמן הקצר שבין מלחמת החורבן גופה לבין כתיבת מלחמת היהודים
טרם התנסחו סיפורים קבועים בלשונם על הטראומה שעדיין הייתה טרייה בזיכרון הכול .המקבילות בין
מלחמת היהודים וחז"ל בנוגע למרד הגדול נובעות בדרך כלל מזכר המאורעות עצמם ,ואילו המקבילות
בין קדמוניות לחז"ל בנוגע לתקופות שלפני המרד נובעות ממקור ספרותי משותף ומושתתות על מסורות
מנוסחות שקדמו לשני הקורפוסים .ואולם אין להתעלם מכך שגם חז"ל וגם יוספוס ידעו לספר גרסה
דומה מאוד של מאורעות החורבן -סימן לכך שנרטיב כלשהו ,היולי ובלתי מגובש ככל שיהיה ,כבר
החל להירשם בתודעה היהודית בטרם העלה יוספוס את דבריו על הכתב.
ו .ההכירו מקורות חז"ל המאוחרים את יוספוס?
בכרך א של ספר זה טענו נחרצות שלא ייתכן שחז"ל הכירו את קדמוניות היהודים של יוספוס .גם בדברנו
בכרך זה על המקבילות בין מלחמת היהודים לבין העדות בספרות חז"ל הקלסית דבקנו עד כה בטענה
דומה .ואולם כשהדברים אמורים במדרשים המאוחרים ביותר ,הדמיון בין מסורות המשוקעות בהם לבין
כתבי יוספוס גדל והולך ,וקשה להסבירו כפרי מסורת שבעל־פה .בשורות הבאות נדון בכמה מסורות
מקבילות ליוספוס המופיעות רק במדרשי חז"ל המאוחרים ביותר וננסה לאפיין את היחסים ביניהם.
א .תיאור ימי הדמים בראשית המרד הגדול מופיע לראשונה במדרש שיר השירים זוטא ח ,יד .המקור
הזה סתום ומשובש ,אולם השוואה בינו לבין דיווחו של יוספוס על אותם מאורעות מלמדת ,כפי שכבר
הראה שאול ליברמן והרחיבה דפנה ברץ בספר זה ,שנשתמרו בו זיכרונות נאמנים ומדויקים מימי ראשית
המרד הגדול ברומאים ,דחוסים בפרטים ובשמות ,כמעט באותו הסדר שבו הם נמסרים אצל יוספוס .ועם
זה ניכר פער בין המידע ההיסטורי שהיה בידיו של בעל המדרש לבין יכולתו לקשר אותו למה שמצוי אצל
חז"ל במקום אחר .תופעה זו מעידה על סבירות גבוהה שבעל שהש"ז הכיר סקירה היסטורית קרובה
מאוד לזו המצויה אצל יוספוס -אולי אפילו את דברי יוספוס עצמם -אך לא היה מעורה במידע
ההיסטורי המצוי בספרות חז"ל המוקדמת .
ב .תלות אפשרית ביוספוס ניכרת גם בחיבור פסיקתא רבתי .מעשיהם המופלאים של 'גיבורי המלחמה
ברומא' מתוארים בראשונה במדרש מאוחר זה (פס"ר כט-לא ,ובמקבילה אף מאוחרת ממנו ,באיכה
זוטא) .סיפורו של הגיבור המיתולוגי של פס"ר ,אביקא בן גבותיי ,מורכב ממקורות שונים .הן שמו
והן מעשיו שאובים מתיאורים שונים של קרבות במהלך המרד הגדול במלחמת היהודים של יוספוס,
אך שילובם של הפרטים זה בזה ,בערבוביה ובעיבוד ניכר ,הוא מעשה עורך .בעל הפס"ר הראה כאן
למשל ,הוא איננו מזהה את חנן בן מטרון הנזכר בו עם יוחנן בן נדבאי מהבבלי (פסחים נז ע"א; כריתות כח ע"א) ,אף 70
שלפי יוספוס מדובר באותו האדם. 7 1
כנגד זה סבורה דפנה ברץ שהלשונות העתיקים המאפיינים את המדרש מעידים על קדמות המסורת העברית שלו
ומוכיחים שלא יוספוס הוא המקור .להלן עיקר טענותיה של ברץ :במדרש שהש"ז כמה לשונות נדירים וביטויים מדויקים
המעידים על קדמות' :אורחמו' (=ארהומי ,רומי); 'אותה שעה' בקשר לימי המרד הגדול; 'תלמידים' כסיעה לוחמת;
'הושיבו קסתרא' (על לשון זו ראו נעם ,שבעה־עשר באלול) .אונס נשי ירושלים הנזכר במדרש אינו מופיע אצל יוספוס.
לבסוף מכריעה העובדה שפתיחת המדרש' ,ויצא מנחם הוא ושמנה מאות תלמידים מלובשים סריקונין של זהב /
ב(ס)תרקי זהב' ,הקרובה כל כך לתיאורו של יוספוס ,מופיעה כבר בתלמודים .פתיחה זו אינה יכולה להתבאר אפוא
בתלות מאוחרת בכתבי יוספוס .לכל הפרטים הנזכרים כאן ראו הערך ימי הדמים בראשית המרד הגדול.
563
