Page 29 - josephus_volume_two
P. 29

‫תרגום‬                                                   ‫רחש ןב ריאמ‬

 ‫שכל הקרבנות שהם מקריבים היו משל כורש המלך‪.‬‬                                                                        ‫מקור‬
  ‫זהו שנאמר 'ולהם מקריבים ניחוחים לאלהי השמים‬
                                                                      ‫דכל קורבניא דהוון מקרבין מן דכורש מלכא הוון‬
              ‫ומתפללים לחיי המלך ובניו' (עז' ו ‪.)6‬‬                    ‫הדה היא <די להון> מהקריבין ניחוחין לא'י'ל'ה'‬
                ‫הלך ואמר לו‪ :‬הקרבנות הללו שאתה‬
                     ‫שולח להם – הם אוכלים אותם‪.‬‬                              ‫שמיא ומצלן לחיי מלכא ובנוהי‪( 7‬עז' ו ‪)6‬‬
                                                                                  ‫אזל ואמ' לי‌<ה אילין קורבני ‌>א דאת‬
           ‫נזף בו‪ .‬אמר לו‪ :‬דבר רע אתה אומר‪ ,‬מפני‬                                         ‫משלח להון אינון אכלין להון‬
                ‫שאתה מבקש להוציא עליהם שם רע‪.‬‬
               ‫אמר לו‪ :‬שלח עמי קרבנות ושלח עמי‬                                ‫נזף ביה אמ' לי מילא בישא א‌<מרת בגין‬
                 ‫אדם מהימן‪ ,‬ואתה עומד על האמת‪.‬‬                                      ‫דאת> בעי למימר שם ביש עליהון‬

           ‫שלח עמו אדם מהימן ושלח עמו קרבנות‪.‬‬                                ‫אמ' ליה שלח עימי קורבניא ושלח <עימי‬
     ‫קם הוא בלילה ונתן בהם מומים שאינם ניכרים‪.‬‬                                    ‫ברנש‪ 8‬מהי ‌>מן ואת קיים על קושטא‬

                 ‫כיון שראה אותם הכהן לא הקריבם‪.‬‬                       ‫שלח עימיה ברנש מהימן ושלח עימי‌<ה קורבניא‬
‫אמר לו‪ :‬אין אני מקריב אותם‪ ,‬מחר אני מקריב אותם‪.‬‬                         ‫ק>‌ם הוא בליליה ויהב בהון מומין דלא מנכרין‬
                                                                                 ‫כיון דחמא יתהון כ‌<הנא לא קריבינון‬
                               ‫בא היום ולא הקריבם‪.‬‬
                               ‫בא היום ולא הקריבם‪.‬‬            ‫אמ' ליה לית> אנה מקריב להון מחר אנה מקר‌<יב ל>‌הון‬
              ‫מיד שלח ואמר למלך‪ :‬הדבר שאמר לך‬                                             ‫אתא יומא ול‌<א> קר‌<יבינון‬
                              ‫אותו היהודי אמת הוא‪.‬‬                                           ‫אתא יו>‌מא ולא קריבינון‬
                        ‫מיד שלח והחריב את ההיכל‪.‬‬
                 ‫היא זו שהבריות אומרות‪ :‬בין כמצא‬             ‫מיד שלח ואמ' ל‌<מלכ ‌>א ההיא מילתא ‌ד<אמר> לך ההוא‬
                          ‫ובין כמצורא חרב המקדש‪.‬‬                                                 ‫יה<ודאה> קשיט ה]‌וא‬
            ‫אמר ר' יוסי‪ :‬עינוותנותו של ר' זכריה בן‬
                      ‫אבקליס היא שרפה את ההיכל‪.‬‬                                               ‫מיד שלח ואחריב היכלה‬
                                                                                ‫היא דא דביר‌י<אתא> אמרין בין כמצא‬

                                                                                         ‫ובין כמ ‌צ<ו>רא חרב מקדשא‬
                                                                       ‫א' ר' יוסי בר ר' אבון‪ 9‬עינוונות‌<ו> שלר' זכריה‬

                                                                                  ‫בר אבקליס‪ 10‬היא שרפה את ההיכל‪.‬‬

                                               ‫	‪ 7‬דכל ‪ -‬ובנוהי] חסר בכל עדי הנוסח האחרים לאיכ"ר‪ ,‬על משמעותו ראו להלן ליד הערה ‪.48‬‬
                                                                   ‫‪ 	8‬ברנש] איפרכוס דמ ק ב ה ל אפרכוס פ א‪ .‬ההשלמה 'ברנש' על פי ההמשך‪.‬‬
                                                                                                     ‫‪ 	9‬יוסי בר ר' אבון] יוסף ב פ יוסי ד מ ק א ל ה‪.‬‬

‫‪ 1	 0‬שלר' זכריה בר אבקליס] שלזכריה בן אבקילוס ב שלזכריה בן אנקלוס פ של ר' זכריא בן אבקולס א של ר' זכריה בן אבקולס ד מ ק ה של‬
                                                                                                                    ‫ר' זכריה בן אבקולוס ד מ ק ל‪.‬‬

‫ב בלי ‪ ,‬גיט י ן נה ע " ב ‪ -‬נו ע " א   ‬

                                                      ‫תרגום‬                                                       ‫מקור‬

       ‫אמר רבי יוחנן‪ ,‬מאי דכתיב 'אשרי אדם מפחד תמיד‬                    ‫א"ר יוחנן מאי דכתיב‪' :‬אשרי אדם מפחד תמיד‬
                  ‫ומקשה לבו יפול ברעה'? (משלי כח ‪.)14‬‬                        ‫ומקשה [לבו] יפול ברעה' (משלי כח ‪.)14‬‬

‫על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים‪ ,‬על תרנגול ותרנגולת‬            ‫אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלם‪ ,‬אתרנגולא ותרנגול‌[ת‌]א‬
           ‫חרב הר המלך‪ ,‬על יתד של מרכבה חרבה ביתר‪.‬‬                      ‫חריב טור מלכא‪ ,‬אשקא ‌ד[ד]‌יספק חרוב ביתר‪.‬‬

‫נוסח הפנים על פי כ"י ‪ .Arras 889‬עדי הנוסח שנעשה בהם שימוש‪ :‬ב = מינכן ‪ ;153‬ג = ‪ ;T-S NS 329.418‬וט‪ = 140‬וטיקן‬                     ‫	‪2‬‬
                                                                                                      ‫‪ ;140‬פט = פירקוביץ' ‪.187‬‬

                                                                                                                                                     ‫‪568‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34