Page 30 - josephus_volume_two
P. 30
הקיסר לשלום הקרבן ביטול
תרגום מקור
על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים. אקמצא ובר קמצא חרוב ירוש'[ל'].
אדם אחד ,היה לו חבר ושמו קמצא, דההוא גברא דרחמיה קמצא
ובעל דבביה בר קמצא.
והיה לו שונא ושמו בר קמצא.
עשה (אותו האיש) סעודה .אמר לשמשו :לך הבא לי את קמצא. עבד סעודתא .אמ' לשמעי' :זיל אייתי לי
קמצא .אזל ואייתי ליה בר קמצא.
הלך והביא את בר קמצא.
בא ומצא את בר קמצא יושב .אמר לו: אזל אשכחיה דיתיב .אמ' :מכדי ההוא בעל דבביה
דההוא גברא ,הוא מאי בעית הכא? קום פוק!
מה רצונך כאן? קום וצא!
א"ל :הואיל ואתאי שבקי ,ויהיבנא לך דמי דאכילנ' ושתינא.
אמר לו :הואיל וכבר באתי הנח לי ,ואתן
לך את דמי אכילתי ושתייתי. אמ' ליה :לא! יהיבנא לך דמי פלגא דסעודתך.
אמ' ליה :לא! יהיבנא לך דמי דכוליה סעודתך.
ענה לו :לא! אמר לו :אתן לך חצי ממחיר הסעודה. אמ' ליה :לא! נקטיה בידיה ואוקמיה ואפקיה.
ענה לו :לא! אמר לו :אתן לך את מחיר הסעודה כולה.
אמ' :הואיל ואיתיבו רבנן ולא מיחו ביה,
ענה לו :לא! אחזו בעל הסעודה בידו והוציאו. איזיל ואיכול להו קורצא ביה מלכא.
א"ל לקיסר :מרדו בך יהודאי!
אמר :הואיל שהיו חכמים בסעודה ולא מחו אמ' ליה :מי יאמר?
אלך ואלשין עליהם לפני המלך.
אמר לקיסר :מרדו בך היהודים! אמ' ליה :שדר להו קרבנא ,וחזי אי מיקרבו ליה.
אמר לו :מי אמר?
שדר בידיה עגלא תלתא .בהדי דקא אתי שדא
אמר לו :שְלח להם קרבן ,וראה אם יקריבו אותו. ביה מומא בניב שפתים ,ואמרי לה בדוקין שבעין,
שלח בידו עגל משולש .בזמן שהוא בא הטיל בו מום בניב דוכתא דלדידן מומא ולדידהו לאו מומא.
השפתיים ,ויש אומרים בדוקין שבעין ,מקום שעל פי דין
סבור רבנן לאקרובי ,משום שלום מלכות.
[ישראל] נחשב מום ואילו בעבורם [הגויים] אינו נחשב מום. אמ' להו ר' 1זכריה בן אבקולס :2יאמרו
בעלי מומין קריבין לגבי מזבח!
חשבו חכמים להקריב את הקרבן משום שלום המלכות.
אמר להם רבי זכריה בן אבקולס :יאמרו סבור למיקטליה דילמא ליזיל ולימא ליה.
בעלי מומין קריבין לגבי המזבח! אמ' להו ר' זכריה בן אבקולס :3יאמרו
חשבו להרגו כדי שלא ילך ויאמר. מטיל מום [בקדשים] יהרג?
אמר להם רבי זכריה בן אבקולס :יאמרו
מטיל מום בקדשים יהרג? א"ר יוחנן :ענותנותו של ר' זכריה בן אבקולס 4החריבה
את בתינו ,ושרף את היכלנו ,והגליתנו מארצינו.
אמר רבי יוחנן :ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס
החריבה את ביתנו ,ושרפה את היכלנו ,והגליתנו מארצנו.
ר'] חסר ב ג וט .140לשינויי נוסח מפורטים ראו דקדוקי סופרים השלם ,גיטין. 1
אבקולס] אבטולס וט 140פט. 2
3
אבקולס] אבטולס וט 140ב־פט המילה מטושטשת אבל נראית כ'אבקולס'. 4
אבקולס] אבטולס וט 140פט.
569
