Page 35 - josephus_volume_two
P. 35

‫רחש ןב ריאמ‬

‫וה ְט ַראכון כדי לדכא את המורדים‪ .‬אלה התמקמו בעיר העליונה והחלו קרבות בין חייליו‪ ,‬לבין המורדים‬
‫שנמצאו בעיר התחתונה ובמקדש‪ .‬הקרבות נמשכו שבעה ימים (מלח' ב ‪ )424‬עד שבחג קרבן העצים‪,‬‬
‫שחל בט"ו באב‪ ,‬קיבלו המורדים תגבורת וכבשו את העיר העליונה (שם‪    .)425 ,‬יוצא אפוא שחיילי‬
‫אגריפס הגיעו לירושלים בז' באב‪ .‬אם נפחית את זמן ההתארגנות של המשלחת הצבאית וזמן המסע‬

                   ‫של נכבדי העם והכוהנים לאגריפס‪ ,‬עולה שביטול הקרבן אירע כאמור באמצע תמוז‪.‬‬

                                                              ‫בין יוספוס לאגדת חכמים‬

‫עומדות לפנינו שלוש גרסות של סיפור ביטול הקרבן‪ :‬האחת של יוספוס ושתיים במסורת חכמים ‪-‬‬
‫במדרש איכה רבה ובתלמוד הבבלי‪ .‬יש אמנם קרבה רבה ביותר בין הסיפור באיכ"ר לסיפור בתלמוד‬
‫הבבלי‪ ,‬אבל יש גם הבדלים משמעותיים‪ ,‬ועל כן יש לבחון את היחסים בין כל אחת מהגרסות לזו של‬
‫יוספוס‪ .‬במבט ראשון הדמיון בין יוספוס לחכמים מצטמצם למסופר על הפסקת קרבן הקיסר כשלב‬
‫ראשוני בסיפור על חורבן המקדש‪ ,‬ומעבר לכך ההבדלים רבים ומשמעותיים‪ .‬אצל יוספוס מדובר בביטול‬
‫של נוהג קבוע שנעשה בידי קבוצת מורדים ומשמעו מרד ברומא‪ .‬בגרסות חז"ל זהו ביטול של קרבן‬
‫חד־פעמי‪ ,‬ואף זה לא נעשה מתוך כוונה למרוד אלא מאילוץ הלכתי‪    .‬סיפורו של יוספוס מעוגן היטב‬
‫בהשתלשלות המאורעות שהובילו למרד‪ .‬לעומת זאת חז"ל מספרים אנקדוטה שאינה רומזת כמעט‬
‫כלל על הנסיבות ההיסטוריות של החורבן השני בכלל ושל אירוע זה בפרט‪    .‬לבסוף‪ ,‬אצל יוספוס גיבור‬
‫הסיפור הוא אלעזר בן חנניה הכוהן‪ ,‬ואצל חכמים ר' זכריה בן אבקולס‪ .‬למרות השוני הרב טענו חוקרים‬
‫רבים‪ ,‬כבר מאמצע המאה הי"ט‪ ,‬שישנן נקודות מגע בין יוספוס לאגדת חז"ל‪ ,‬המאפשרות להשליך‬

                                                                            ‫מיוספוס על דברי חכמים ולהפך‪.‬‬
‫מרבית הדיונים התרכזו בשמותיהם של גיבורי הסיפור‪ :‬זכריה בן אבקולס‪ ,‬בר קמצא ואלעזר בן‬
‫חנניה‪ .‬כבר באמצע המאה הי"ט טענו ר' נחמן קרוכמאל ואייזיק מרקוס יוסט‪ ,‬שצריך לזהות את החכם‬
‫התלמודי זכריה בן אבקולס עם הכוהן זכריה בן אמפיקלוס (‪    .)Ζαχαρίας υἱὸς Ἀμφικάλλει‬כוהן זה‬
‫נזכר אצל יוספוס לצד אלעזר בן שמעון‪ ,‬כאחד משני מנהיגי הקנאים בעיצומו של המרד (מלח' ד ‪,)225‬‬
‫אבל יוספוס לא נתן כל מידע נוסף על האיש‪ .‬אכן השם הפרטי‪ ,‬הוא אותו השם‪ ,‬זכריה‪ ,‬אבל שם האב‬
‫שונה‪ .‬אצל יוספוס השם הוא אמפיקלוס ועל פי גרסות אחרות פא ֶלקֹוס (‪ Φαλέκος‬או ‪   ,)Φάλεκος‬‬
‫ובספרות חז"ל שם האב הוא אבקולס‪ ,‬אבקליס‪ ,‬אביקלוס‪ ,‬אבקילס ואף אבטולוס‪    .‬ככל הנראה מקור‬
‫השם הוא בתעתיק של השם היווני ‪ Εὔκολος‬והיו לכך השלכות על הערכת דמותו‪ ,‬כפי שנראה להלן‪.‬‬

                                                  ‫בספרות חז"ל הוא נזכר עוד פעם אחת בלבד‪ ,‬בתוספתא‪:‬‬

‫אמנם בהמשך יוספוס מציין שיום המחרת‪ ,‬היינו שהיום שלאחר קרבן העצים‪ ,‬היה ט"ו באב‪ ,‬אך נראה שנפלה כאן טעות‬                    ‫‪2	 5‬‬
                 ‫(מלחמת היהודים‪ ,‬מהדורת מייסון‪ ,‬עמ' ‪ ,323-324‬הערה ‪ ;2671‬נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ ,217‬הערה ‪.)7‬‬
                                                           ‫ראו דבריה של ורד נעם בערך הקרע עם הפרושים‪ ,‬עמ' ‪.258–257‬‬       ‫‪2	 6‬‬
                                                                                                                         ‫‪2	 7‬‬
‫למסורת חכמים על האירועים סביב ביטול הקרבן ובפרט רצח חיילי מטיליוס ראו בערך ימי הדמים בראשית המרד הגדול‪.‬‬                  ‫‪	28‬‬
‫קרוכמאל‪ ,‬מורה‪ ,‬עמ' ‪ ;140‬יוסט‪ ,‬כתות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ 444‬הע' ‪ .2‬על הצורה הדקדוקית הלא רגילה‪ ,‬ראו רוקח‪ ,‬תגובה‪ ,‬עמ' ‪.318‬‬             ‫‪2	 9‬‬
                                                                                                                         ‫‪	30‬‬
                                                              ‫ראו את שינויי הגרסות במהדורת ניזה‪ ,‬מלחמת‪ ,‬עמ' ‪.377-376‬‬
‫בשולי הדברים יש לציין שבתוספתא התואר 'רבי' אינו צמוד לשמו של זכריה בן אבקולס‪ ,‬אך באיכ"ר ובבבלי הוא כבר‬

                                                                      ‫מופיע כרבי במרבית עדי הנוסח (ראו שינויי נוסחאות)‪.‬‬

                                                                                                                               ‫‪574‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40