Page 40 - josephus_volume_two
P. 40
הקיסר לשלום הקרבן ביטול
המרד הגדול .לפיכך מובן הקשר בין ההשלכות המשפטיות של המרד על מעמד הקרקע ,הנידונות
במשנה ,לבין תיאורי המרד בגמרא למשנה הזאת .ג'פרי רובינשטיין כותב שיש כאן יותר מביאור היסטורי
להלכת המשנה .תקנת סיקריקון היא חלק משרשרת תקנות המובאות בפרק החמישי של משנת גיטין,
שנועדו לתיקון העולם או לדרכי שלום .המשנה מניחה שבכוחם של חכמים לבצע תיקונים הלכתיים,
הנצרכים לשעתם ולמקומם ,בשל נסיבות משתנות .סיפור החורבן ,לדעת רובינשטיין ,נועד להדגים מה
קורה כאשר חכמים נמנעים משינויים הלכתיים ומתקנות נדרשות .הדברים אמורים הן כלפי החכמים
במקדש ,שלא ידעו להתגבר על טיעוניו ההלכתיים של ר' זכריה בן אבקולס ,והן כלפי רבן יוחנן בן זכאי,
שידע להתגבר על אבא סיקרא והצליח להביא 'הצלה פורתא' (בבלי ,גיטין נו ע"א).
סיפור בר קמצא הוא החוליה הראשונה בשרשרת סיפורי החורבן השני ,המהווה את ההסבר
התאולוגי לחורבן .הבבלי פותח את הסיפור בפתגם' :אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים' (גיטין נה ע"ב),
ובכך מבהיר את חשיבותו של הסיפור להבנת החורבן .מיד לאחר סיפור החטא מובא סיפור העונש' :שדר
עלוייהו לנירון קיסר' (נו ע"א) .וסוגיית החורבן כולה נחתמת כעבור שלושה עמודים שוב בבר קמצא:
'אמר ר' אלעזר בוא וראה כמה גדול כוחה של בושה שהרי סייע הקב"ה את בר קמצא והחריב את ביתו
ושרף את היכלו' (נז ע"א) .מעשה העריכה של הבבלי בתוספת ממרת הסיום של ר' אלעזר מעניקים
לסיפור בר קמצא הקשר היסטורי ותאולוגי מובהק ,הנעדר לחלוטין ממדרש איכ"ר .
בין חכמים ליוספוס :סקירת מחקר
חוקרי המאה הי"ט זיהו כאמור את זכריה בן אבקולס שבסיפור התלמודי עם זכריה בן אמפיקלוס ,שנזכר
אצל יוספוס כאחד מראשי המרד ,ואת בר קמצא עם קומפסוס בן קומפסוס .דרנבורג וגרץ אף עמדו
על תפקידיהם של אלעזר בן חנניה שאצל יוספוס ושל זכריה בן אבקולס התלמודי .דרנבורג הסביר
ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ח ,עמ' .841ספראי טען כי הואיל והמונח סיקריקון נגזר מ־ ,Ius Sicariiשהוא האיסור שהטיל 50
הדריינוס על המילה ,יש לקשור משנה זו למרד בר כוכבא ולא למרד הגדול ,ועל כך הוא הוסיף ,שסתם 'מלחמה' במסורת
התנאים היא מלחמת בר כוכבא (ספראי ,בימי הבית ,א ,עמ' .)267-266רוקח חלק עליו בעניין הפירוש למונח ,אך גם הוא 5 1
קשר את ההלכה לימי מרד בר כוכבא והוסיף' :אפשר שצורה זו [=סיקריקון – מב"ש] נבחרה במיוחד על ידי החכמים 5 2
כדי להבדיל בין הסיקריים של מלחמת החורבן לבין הסיקריקים של מרד בר כוכבא' (רוקח ,הערות ,עמ' .)127בעקבות 53
ספראי מצדד גם גפני בעמדה זו (גפני ,ארץ ,עמ' .)68מכל מקום ,חוקרים רבים תומכים בעמדת ליברמן (והדברים כבר
נמצאים אצל גרץ ,סיקריקון) ,וראו בין היתר רובינשטיין ,סיפורים תלמודיים ,עמ' ,357הערה ;82שוורץ ,האם היהודים,
עמ' ,115הערה .15ראו במיוחד את טיעוניו של בנוביץ' ,בשעת חירום ,עמ' ,19הערה .40
אם כי יש לציין שעל דין זה לא נאמר אף אחד מהביטויים הללו .ואמנם השלב הראשון של דין סיקריקון (שאין הבעלים
רשאים להוציא מידי מי שקונה מהסיקריקון) מנומק בתוספתא בטענה 'מפני יישוב המדינה' (תוספתא ,גיטין ג ,י) .ליברמן
סבור שנימוק זה תקף גם למשנה ,ומסיבה זו שילב אותה ר' יהודה הנשיא במשניות העוסקות בתיקון העולם (ליברמן,
תוספתא כפשוטה ,ח ,עמ' .)842ראו גם רובינשטיין ,סיפורים תלמודיים ,עמ' .163-161
על ההיבטים התאולוגיים ועל הקשרים המבניים בין סיפור זה ליתר סיפורי החורבן ראו :יובל ,שני גוים ,עמ' .53
יוסט ,כתות ,א ,עמ' ,444הערה .2מעניין לציין שספר יוסיפון מספר על נירוס (=נירון) ששלח מנחה וזבחים למקדש אך
הללו נדחו על ידי הכוהן אלעזר בן ענני 'ויעמוד אלעזר בן ענני הכהן וישלך את מנחת נירוס מבית ה ' ' (יוסיפון סד [עמ'
.)]297ככל הנראה בנקודה זו הושפע יוסיפון מהסיפור התלמודי ,מפני שבהגסיפוס לא נאמר דבר על קרבן מיוחד שנשלח
על ידי נירון (ראו דברי פלוסר ביוסיפון ,א ,עמ' ,297הערה .)29נימוקו של אלעזר בן ענני דומה לנימוקו של אלעזר בן
חנניה אצל יוספוס' :לא נחלל את מקדש אלהינו במנחות בני נכר' (שם ,שם) .מיד לאחר מכן ,ממשיך יוסיפון ,הולך אגריפס
לרומא ומספר לנירון קיסר על ההתרחשויות .בעקבות כך נשלח כסתיאו הוא קסטיוס גאלוס ונפתחת המלחמה.
579
