Page 43 - josephus_volume_two

‫רחש ןב ריאמ‬

‫כקנאי בעוד שבן אבקולס מוגדר כענוותן‪ .‬לכך צירף בער מדרש שם‪ :‬המילה ‪=( εὔκολος‬אבקולס)‬
‫ביוונית משמעותה אדם נוח לבריות‪ ,‬בניגוד לדמותו התקיפה וחסרת הפשרות של זכריה בן אמפיקלוס‬
‫ביוספוס‪ .‬מסקנת בער הייתה שבעל האגדה נטל את המאמר על ענוותנותו של זכריה בן אבקולס‪,‬‬

‫שטיבה לא נתפרש‪ ,‬והדביק אותה לביטול הקרבן שעליו למד מיוספוס‪.‬‬
‫דוד רוקח ודניאל שוורץ דנו בהרחבה בענוותנותו של זכריה בן אבקולס‪ .‬הם ריכזו את עיוניהם‬
‫בשלושת האזכורים התלמודיים של ענוותנות זו‪ :‬תוספתא‪ ,‬שבת טז‪ ,‬ז; איכ"ר ד‪ ,‬ב; בבלי‪ ,‬גיטין נו ע"א‪.‬‬
‫רוקח העדיף את גרסת הבבלי וראה בוויכוח של ר' זכריה עם חכמים ביטוי לרוחו התקיפה ולהיותו אחד‬
‫ממנהיגי המורדים כמסופר אצל יוספוס (מלח' ד ‪ .)225‬ברוח זו ביאר רוקח גם את האמור בתוספתא‬
‫שבת כאימוץ עמדה עצמאית בידי זכריה בן אבקולס נגד בית שמאי ונגד בית הלל כאחד‪ .‬רוקח הסביר‬
‫שהשם אבקולס הוא משחק מילים‪ .‬שמו האמתי היה כנראה ‪ ,Ἀμφικλεής‬בדומה לשמו אצל יוספוס‪ ,‬‬
‫שמשמעותו בעל תהילה כפולה (‪ - κλέος‬תהילה‪ ,‬שם טוב)‪ .‬חכמים כינו אותו אבקולס ובכך יצרו‬
‫משחק מילים על מובנו של השם המקורי ‪ - εὐκλεής‬בעל תהילה ‪ -‬לבין ‪ - εὔκολος‬ענוותן‪ ,‬שנאמר‬
‫בלשון סגי נהור‪ .‬לדעת רוקח‪ ,‬רק הגרסה המשנית של איכ"ר‪ ,‬שלפיה נמנע ר' זכריה מלהתערב בוויכוח‪,‬‬
‫קיבלה את הכינוי ענוותן כפשוטו‪ ,‬מתוך חוסר הבנה של משחק המילים וחוסר היכרות עם דמותו‬

‫האמתית של זכריה בן אמפיקלוס‪.‬‬
‫שוורץ הגיב על דברי רוקח בטענה שהכינוי ענוותן דווקא הולם את דמותו של זכריה בן אבקולס בכל‬
‫המקורות התלמודיים (תוספתא‪ ,‬איכה רבה‪ ,‬תלמוד בבלי)‪ .‬לדבריו‪ ,‬מקורות אלו רואים את הענוותנות‬
‫של זכריה בן אבקולס בחוסר יכולתו לקבל החלטה‪ ,‬ומגנים ענווה שכזאת‪ .‬שוורץ מודה שדמות זו אינה‬
‫עולה בקנה אחד עם דמותו התקיפה של זכריה בן אמפיקלוס הנזכר אצל יוספוס‪ ,‬ועל כן הוא מפקפק‬
‫בזיהוי בין האישים‪ .‬בסופו של דיון הוא מעלה אפשרות שאכן מדובר באותו האיש‪ ,‬אלא ששינוי הזמנים‬
‫גרם לשינוי בעמדותיו‪ .‬גם ישראל בן־שלום דחה את הזיהוי בין האישים ובייחוד התנגד להגדיר את‬
‫זכריה בן אבקולס התלמודי כפרושי־קנאי‪ ,‬ותיאר אותו כ'הססן‪ ,‬אשר אינו רוצה להכניס ראשו בין‬

‫המחלוקות'‪ .‬‬
‫שוורץ גם טען עקרונית נגד הניסיון לארוג את דברי יוספוס עם אגדות חז"ל‪' :‬ברור שאין לפרש‬

‫למשמעויותה של מילה זו ראו לידל וסקוט‪ .‘εὔκολος’ ,‬על הזיקה בין השם היווני ‪ εὔκολος‬לכינוי ענוותן כבר עמד קוהוט‬ ‫‪6 3‬‬
‫‪ 64‬‬
‫במאה הי"ט (קוהוט‪ ,‬ערוך השלם‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .)16‬ראו גם גינצבורג‪ ,‬הערות‪ ,‬עמ' ‪.418‬‬ ‫‪6 5‬‬
‫‪6 6‬‬
‫רוקח‪ ,‬זכריה; הנ"ל‪ ,‬תגובה; שוורץ‪ ,‬זכריה‪ ,‬וראו גם שוורץ‪ ,‬המאה הראשונה‪ ,‬עמ' ‪.130–128‬‬
‫חשוב לציין שאצל יוספוס שם האב הוא ‪( Ἀμφικάλλει‬ב־‪ ,)dat.‬ורוקח נאלץ להגיה את גרסת יוספוס ולהשמיט את ה־‪α‬‬ ‫‪6 7‬‬

‫כדי לקבל את השם ‪ - Ἀμφικλεής‬בעל תהילה כפולה; ראו רוקח‪ ,‬תגובה‪ ,‬עמ' ‪.318‬‬

‫על הניגוד בין ענוותנות לבין קנאות בדמותו של זכריה בן אבקולס כבר עמד יוסף קלוזנר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪ ,146‬בציינו‬

‫שזהו משחק מילים‪ .‬בזיהוי זכריה התלמודי עם זה שביוספוס תומכת גם טל אילן (אילן‪ ,‬לקסיקון א‪ ,‬עמ' ‪ ,)262‬ראו גם‬

‫ישראלי־טרן‪ ,‬אגדות החורבן‪ ,‬עמ' ‪.15-14‬‬
‫בן־שלום‪ ,‬בית שמאי‪ ,‬עמ' ‪ .242‬עוד אציין‪ ,‬שלמילה ‪ εὔκολος‬יש לעתים גם משמעות שלילית של אדם שקל להטותו לכאן‬
‫או לכאן‪ .‬ראו לידל וסקוט‪ .‘εὔκολος’ ,‬לדעת יאיר פורסטנברג‪ ,‬העוקץ של הממרה 'ענותנותו של ר' זכריה בן אבקילס‬

‫היא שרפה את ההיכל' יובן רק אם נניח שר' יוסי בעל הממרה ידע שזכריה זה היה ממנהיגי הקנאים (כנזכר אצל יוספוס)‪,‬‬

‫ועל כן הוא מאשים אותו בענוותנות בתחום ההלכתי ובקנאות בתחום הפוליטי (פורסטנברג‪ ,‬גיטין‪ ,‬עמ' ‪ ,108‬ובייחוד‬

‫הערה ‪.)16‬‬

‫‪582‬‬