Page 45 - josephus_volume_two
P. 45
רחש ןב ריאמ
את המסר ,שהחורבן הוא 'תאונה טראגית' שנגרמה מטעות לשונית ומקוצר ראות מדיני ,ואיננו תוצאה
של כישלון במלחמה שתוכננה מראש .גישה זו 'משקפת בוודאי את נטייתם הפוליטית של אמוראי בבל
הסולדים מרעיון המרד' .
הנטייה לקרוא את אגדות חז"ל בכלל ואגדות החורבן בפרט בהקשר למקומות ולנסיבות היווצרותם
נעשתה לדרך המלך במחקר בשנים האחרונות ,והדברים נכונים במיוחד בבחינת המקבילות שבין ספרות
חז"ל הארץ־ישראלית לתלמוד הבבלי .ג'פרי רובינשטיין דן באגדת החורבן במסגרת עבודתו הרחבה
על אגדת הסתמאים הבבלים .הוא סבור שהאגדות בבבלי משקפות את עולמם ותרבותם של הסתמאים,
שהיו לשיטתו עורכי התלמוד הבבלי .הבבלי ,לדברי רובינשטיין ,מטיל את אשמת החורבן על קהילת
החכמים פעמיים; בראשונה כאשר הם לא מחו על העול שנעשה לבר קמצא ,ובשנייה כשהם נמנעו
מכל פעולה בעניין קרבן הקיסר .על פי הבבלי החכמים הם המנהיגים החברתיים והדתיים ,ולפיכך מוטל
עליהם למחות על עוולות חברתיות ולצאת נגד ההלכה המקובלת כאשר השעה צריכה לכך .זהו עיקר
המסר של הסיפור ועל כן הוא שובץ בגמרא על המשניות העוסקות בתקנות למען יישוב העולם .
בהתאם לגישתו הספרותית לא עסק רובינשטיין כלל בשאלה ,האם יש גרעין היסטורי לאגדה הזאת .
ריצ'רד קלמין הסביר את הדומה ואת השונה בין גרסת הבבלי לגרסת איכה רבה בדרך היווצרותה
של האגדה .לדעתו הורכבה האגדה משני מקורות שונים :סיפור קמצא ובר קמצא והממרה בגנותו של
זכריה בן אבקולס ,והסיפור שאצל יוספוס .זכריה בן אבקולס נזכר במלח' ד ,225וקמצא או כמצורא הוא
שיבוש של קומפסוס בן קומפסוס הנזכר בחיי יוסף ( .)33משני המקורות הללו השתלשלו סיפור קמצא
ובר קמצא והפתגם על זכריה בן אבקולס .במהלך התקופה האמוראית או הבתר־אמוראית שולבו שני
הסיפורים .באיכה רבה העיקר הוא סיפור קמצא ובר קמצא ולתוכו הושתל זכריה בן אבקולס כאשם
היחיד בחורבן ,ואילו הבבלי פיתח את הסיפור על פי דרכו ובלא תלות בגרסת המדרש .קלמין מציין
את הדומיננטיות של החכמים בסיפור הבבלי .לדבריו ביקשו עורכי הבבלי לעצב את הזיכרון ההיסטורי
בהתאם לתרבותם ,ועל כן הציגו את החכמים כבעלי השליטה במקדש .
תרומה חשובה להבנת תהליכי היצירה והמסירה של אגדת קמצא ובר קמצא העלה פנחס מנדל.
ישראלי־טרן ,אגדות החורבן ,עמ' .23 ,15-14 7 3
על הנטייה העקרונית להתמקד בעולמו של המספר ראו לעיל ,הערה .60על המקבילות בין הבבלי לחיבורי חז"ל הארץ־ 74
7 5
ישראליים ראו רוזנטל ,מסורות ,וכן .במבוא לכרך א ,ח.2
רובינשטיין ,סיפורים תלמודיים ,עמ' .22-15רובינשטיין חזר על טענותיו העקרוניות בעניין מעורבותם של הסתמאים 7 6
ביצירת אגדות הבבלי גם בשני ספריו האחרים :תרבות התלמוד הבבלי; תלמוד .ראו דבריו גם בספר שערך ,רובינשטיין, 7 7
מבוא; וכן רובינשטיין ,התערבות סתמאית .אך ראו את דברי הביקורת של גפני ,ביקורת. 78
רובינשטיין ,סיפורים תלמודיים ,עמ' .169-167
79
רובינשטיין מציין בסופה של הערה ,שיוספוס מכנה בשם דומה את אחד ממנהיגי המורדים ,ושם זה שּונה כאן לצרכים 80
דידקטיים .הוא מציע עוד שתי אפשרויות להבנת השם אבקולס .אב־קולס ( ,)καυλόςכלומר 'בול עץ' ,במובן של טיפש.
אפשרות אחרת היא לקבל את הגרסה אבטולס ,שאותה הוא מסביר כ'אב בטלה' -אדם חסר מעש (שם ,עמ' ,348הערה
.)28בהתאם לכך מציע רובינשטיין לתרגם את המונח 'ענוותנות' ל־ - wimpinessחלש אופי (שם ,עמ' .)150
אף שקלמין מזהה את שני הגרעינים ההיסטוריים בדברי יוספוס ,הוא נזהר מלומר ,כפי שטען בער ,שבעל האגדה קרא
בפועל בכתבי יוספוס (קלמין ,בבל היהודית ,עמ' .)49ראו גם את הערכתו המורכבת לסוגיה העקרונית של היחס בין
יוספוס לחכמים (שם ,עמ' ,)168-167ואת הערכת דבריו במבוא לכרך א ,ה.
שם ,עמ' .50-49
שם ,עמ' .48-47
584
