Page 41 - josephus_volume_two
P. 41
רחש ןב ריאמ
שאלעזר וזכריה היו בעצה אחת בעניין דחיית הקרבן לשלום הקיסר ,אולם אלעזר ,בהיותו מנהיג פוליטי,
לא נזכר בגרסת חז"ל ,ובמקומו נזכר זכריה בן אבקולס ,שנמנה עם חוגי החכמים .גרץ הציג תמונה
רחבה ומורכבת יותר ,ולפיה ביטול הקרבן לשלום הקיסר מקורו בגזרת י"ח דבר .מטרת הגזרות האלה
הייתה למנוע קשרים בין יהודים לנכרים ובכלל זה הגזרה על 'מתנותיהן' ,שגרץ הסבירה כאיסור על
קבלת קרבנות מן הנכרים ובהם הקרבן לשלום הקיסר .לדבריו ,אלעזר בן חנניה שאצל יוספוס יזם את
המהלך ההלכתי־המדיני ,וביטוי אחר שלו היה בקביעתה של מגילת תענית .גרץ ראה בנוסח הסכוליון
המייחס את קביעת המגילה ל'אלעזר בן חנניה בן חזקיה בן גרון' ראיה שכך יש לגרוס גם במשנת י"ח
דבר .לפיכך הוא הגיה את המשנה שייחסה את י"ח דבר ל'חנינה בן חזקיה בן גרון' (משנה ,שבת א ,ד),
וגרס 'אלעזר בן חנניה' כמו אצל יוספוס ובדומה לנוסח הסכוליון .גרץ המשיך לארוג את יוספוס ואת
המקורות התלמודיים זה בזה ויצר נרטיב שבו הכוהנים הצעירים ,שנבוכו נוכח המחלוקת בין אלעזר בן
חנניה לבין מתנגדיו ,ביקשו מזכריה בן אבקולס ,שנמנה עם בית שמאי ,שיפסוק בעבורם ,והלה הסכים
עם הוראתו של אלעזר בן חנניה .
שחזורו רב ההשראה של גרץ התפצל בהמשך לשני ענפים .הענף האחד עסק בגזרת י"ח דבר והיחס
לנכרים בזיקה לאירועים הפוליטיים ערב המרד הגדול .הענף האחר המשיך את הדיון ביחסים האפשריים
בין סיפורו של יוספוס על ביטול הקרבן לשלום הקיסר לבין מסורת חז"ל .הגהתו של גרץ את המשנה לא
נתקבלה על פי רוב ,אך החוקרים המשיכו בדרך כלל לתמוך בגישתו העקרונית בדבר ההקשר הפוליטי
של גזרת י"ח דבר ,ובייחוד בעניין הזיקה בין איסור 'מתנותיהן' לבין ביטול הקרבן לשלום הקיסר .בענף
השני נתקבלה על פי רוב השערתו של גרץ על שני חלקיה ,הן הזיהוי של זכריה בן אבקולס התלמודי
דרנבורג ,משא ארץ־ישראל ,עמ' .142 5 4
גרץ ,דברי ימי ישראל ,ב ,עמ' ,93-90הערה .26את עקבותיו של החכם ומנהיג המורדים הזה ביקש גרץ למצוא בדברים 5 5
נוספים שנמסרו בשמו (מכילתא דר"י ,בחדש ז ,עמ' ;229ספרי דברים רצד ,עמ' ;313שמחות ו ,יא ,עמ' .135אשר למקור
האחרון ראו הערת נעם ,מגילת תענית ,עמ' ,334הערה .)10על השערתו של גרץ ועל הבעיתיות בנוסח שעמד לפניו ראו 56
57
בפירוט אצל נעם ,שם ,עמ' .334-333
גרץ ,דברי ימי ישראל ,ב ,עמ' .78לזיהוי של זכריה בן אבקולס עם זכריה בן אמפיקלוס ראו גרץ ,היסטוריה ,ג ,נספח ,29
עמ' .822-820
השגות ראשונות על הזיהוי של אלעזר של יוספוס עם אלעזר בספרות חז"ל ראו כבר בדברי שפ"ר (גרץ ,דברי ימי ישראל,
ב ,עמ' .)93צייטלין ,י"ח דבר ,קיבל את עיקרי הטיעון של גרץ ,אך סבר שהאספה אכן התכנסה בעליית חנניה ,שהיה
שוחר שלום ,אלא שגברה ידו של בנו אלעזר ,והלה אסר על קבלת הקרבנות מן הקיסר כמסופר אצל יוספוס וחכמים.
למחקרים נוספים ראו בן־שלום ,בית שמאי ,עמ' ,253הערות .9-7למחקרים המוזכרים אצלו יש להוסיף את הנגל ,קנאים,
עמ' ,206-200ואת ספקותיו לגבי זיהוי האישים ,שם ,עמ' ,359הערה ;235כשר ,רקע ,עמ' .86-84גם ישראל בן־שלום
קיבל את השערת גרץ שאיסור 'מתנותיהן' מכיל את האיסור על קבלת קרבנות מן הנכרים ,אך דחה את הזיהוי של מחבר
מגילת תענית ובעל העלייה עם אלעזר בן חנניה של יוספוס (בן־שלום ,בית שמאי ,עמ' .)264על רקע זה מעניינת עמדתו
של שמואל ספראי ,שדחה את הקשר בין ביטול הקרבן לשלום הקיסר לגזרת י"ח דבר ,אבל קיבל את הזיהוי של אלעזר
בן חנניה של יוספוס עם בעל מגילת תענית (ספראי ,העלייה לרגל ,עמ' .236ראו גם קנוהל ,קורבנות מן הנוכרים ,עמ'
.)343ובכל זאת קשה לתמוך בהשערת גרץ הן בדבר טיבם של י"ח דבר ,הן בדבר הזמן והנסיבות (נעם ,מגילת תענית ,עמ'
.)335-333באחרונה טען גינטר שטמברגר שיש לאחר את זמנה של גזרת י"ח דבר למרד בר כוכבא ,והעלה עוד ספקות
כלפי הפרטים המוזכרים בסיפור (שטמברגר ,חנניה).
580
